ב-10.5% מהגופים הציבוריים במשק קיימות לכאורה חריגות שכר, כך עולה מדוח יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר לשנת 2016 שהגיש הממונה על השכר באוצר קובי בר נתן ליו"ר הכנסת. לדברי בר-נתן פעילות יחידת האכיפה חסכה לקופת המדינה 309 מיליון שקל בשנת 2017 לבדה והביאה לחיסכון אקטוארי כולל של כ-6 מיליארד שקל מאז הקמתה. יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר באוצר הוקמה ב-1997 ובראשה עומדת אתי גבאי מורלי, סגנית בכירה לממונה על השכר לענייני אכיפה.
הדוח השנתי שמפרסם האוצר הבוקר (ב') מעיד על מגמת ירידה בהיקף חריגות השכר: אם בעת הקמת היחידה ב-1997 עמד שיעור הגופים שבהם נמצאו חריגות שכר על 62% מסך הגופים המדווחים הרי שהשנה ירדה השיעור ל-10.5%. המגזר שבו היקף חריגות השכר הגבוה ביותר הוא הגופים הנתמכים, הכולל עמותות ומוסדות להשכלה גבוהה - אולם גם במגזר זה נרשמה ירידה משמעותית בממדי התופעה: רק ב-17% מהגופים הנתמכים נמצאו חריגות שכר לעומת 33% בשנה שעברה.
נתוני החיסכון בכספי ציבור מעידים אף הם על ירידה: ב-2017 חסכה פעילות יחידת האכיפה 309 מיליון שקל, מתוכם הושבו בפועל לאוצר 11 מיליון שקל והיתר - חיסכון אקטוארי. ב-2016 עמד היקף החיסכון הכולל על כ-1.3 מיליארד שקל, מתוכם 21 מיליון שקל הוחזרו בפועל לקופת המדינה.
