סוגיית הבנייה בהתנחלויות ממשיכה למקד את מירב תשומת הלב של העיתונים הבוקר. למעט מעריב, שכותרתו הראשית מוקדשת לעיכוב במו"מ לשחרור החייל השבוי גלעד שליט, כל כותרות העיתונים האחרים עוסקות בהתנחלויות. המידע בדיווחים דומה, אך המסגור תואם את העדפת העיתון.
הכותרת ב"ישראל היום" מעודדת (מבחינת הימין): "
ברק יאשר 500 יחידות דיור ביו"ש" [שלמה צזנה ומתי טוכפלד]. הכותרת בהארץ מעודדת (מבחינת השמאל): "
ארה"ב: מדינות ערב רבות יעניקו מחוות לישראל" [ברק רביד]. הכותרת בידיעות אחרונות מעודדת מבחינת מי שאין לו דעה פוליטית מובהקת, אבל הוא מכור לדרמה: "מו"מ עם ארה"ב: איפה מותר לבנות" [איתמר אייכנר]. הטון המתלהב מהסיכוי למשבר בולט יותר בכותרת הגג בכפולה הפותחת - "משא-ומתן דרמטי בין נתניהו ושריו לבין הממשל האמריקני".
ראשי היישובים בגדה המערבית, כך מדווח מעריב, דורשים לאשר בנייה גם בהתנחלויות מרוחקות, שאינן חלק מגושי היישוב הגדולים. לפי עמוס הראל בהארץ, זו בקשה מיותרת.
הראל טוען בטור פרשנות המתפרסם הבוקר כי הקפאת הבנייה תיתכן ממילא רק בגושי ההתנחלויות הגדולים. "במזרח הפרוע של גב ההר, בארץ המאחזים, הסיכויים לאכיפה אמיתית של ההקפאה נראים מינימליים", כותב הראל.
בעמודי הדעות של מעריב
טוען שלום ירושלמי טענה מרחיקת לכת עוד יותר - אין סיכוי להקפאת בנייה בשטחים גם בגושי ההתנחלויות הגדולים. "עשרות התינוקות שנולדים בבית"ר ובמקומות אחרים צריכים דירות וחדרים ובהמשך מעונות, גנים ובתי-ספר", מסביר ירושלמי.
ברקע הדיווחים המדיניים נמשך העיסוק באופיו של ראש הממשלה. יוסי שריד כותב בהארץ כי נתניהו הוא "אדם חלש" הניחן ב"אופי פחדני", ולדבריו, "יש אנשים שמפחדים מצל עצמם, ויש אנשים שמפחדים מצל-צלליהם: נתניהו, לדוגמה, מפחד מחוטובלי". אמיר אורן, בטור שכותרתו "מחר אתחיל דיאטה", כותב במדור המאמרים של הארץ כי נתניהו, המאשר בנייה אחרונה בטרם הטלת הקפאה, דומה "לשתיין היוצא לסבב אחרון בבתי מרזח לקראת כניסתו לתוקף של חוק יובש, או לכרסתן רעבתן המבטיח לעצמו כי מחר יתחיל בדיאטה רצחנית, אך הלילה עוד ישבור את שיא גינס בזלילה". הוא מסיים את טורו בקביעה כי "מהחלב הזה כבר לא ייצא תיש".
גם נחום ברנע מתייחס לאופיו של נתניהו ולציפי חוטובלי בטור המתפרסם במדור הדעות של ידיעות אחרונות. "אם יותר לי ניחוש פרוע", כותב ברנע, "המחשבה הראשונה שטורדת את מוחו [של נתניהו מדי בוקר] היא על ציפי חוטובלי, שצנחה אל סיעת הליכוד משום מקום ועכשיו היא מלמדת אותו איך צריך לנהוג ראש ממשלה".
ברנע מייחס לנתניהו יכולת לשלוט במסרים היוצאים מלשכתו ולטפלל באמצעותם את העיתונות. "הוא [נתניהו] חושב על הכתבים, אילו מסרים כדאי שהלשכה תדחף להם היום, האם לכיוון של משבר או לכיוון של הסכם או לכיוון של גם וגם", כותב ברנע. ב"גלובס"
מתארת לילן ויסמן התנהלות מסודרת פחות של לשכת נתניהו. על-פי ויסמן, "אין תיאום, אין אחדות מסרים, לא בין היועצים עצמם ולא בין הבוס ליועצים. חלקם עסוקים במאבקי כוח, מדליפים זה נגד זה, וגם נגד אחרים, לעתים בניגוד לאינטרסים של הבוס [...] במקום לעשות סדר בלשכה, בוחר נתניהו להיאבק בלשכה שלו עצמו ומתרכז בהכחשות לעיתונות שעיקרן התכחשות למה שקורה לו מתחת לאף".
