אם חשבנו שגם אמצעי התקשורת ושליחיהם העיתונאים מסוגלים ללמוד לקח מאירועי העבר, באה המציאות וטופחת שוב על פנינו. אם סברנו שתוצאות האיתרוג המלאכותי שהקיפה העיתונות הכתובה והאלקטרונית את שרון ואולמרט כששינו את כיוונם האידיאולוגי במאה ושמונים מעלות לשביעות רצונה של התקשורת, כשביצעו מהלכים שגרמו לנו נזקים לאומיים כבדים – אנו עדים שוב לאיתרוג דומה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המוצג שוב כמי שיודע "לתקן את דרכו", בעוד שאלה המתעקשים להמשיך להיצמד לדרך האידיאולוגית שנכונה הנכונה בעיניהם מכונים שוב "מורדים".
אנחנו חשבנו לתומנו שגם "זקני השבט" בתקשורת למדו לקח מתוצאות ההינתקות מגוש קטיף וממחיר הדם הנורא שישראל נאלצה לשלם מאז ועד היום. אבל גם היום מחבקת התקשורת בכל כוחה את נתניהו שכנראה מתחיל לפנות לדרך האהובה עליה ומציגה את כל מי שמתנגד לה כ"הזוי" וכ"בלתי ריאלי".
חלפו רק חודשים ספורים מאז הלכו המוני ישראל אל הקלפיות בידיעה שהליכוד מביא עימו בשורה מדינית חדשה שתכפר על עיוותי תוכניות הינתקות למיניהם, ההתרפסות הכנועה ושלל הוויתורים בפני אויבינו "וידידינו" ברחבי העולם. בוחרי הליכוד ידעו שהם מצביעים על ערכים, על אמונה, על הבטחה שהמדיניות תהיה מבוססת קודם כל על ערכים לאומיים ואידיאולוגיה ולא רק על תועלתנות חומרית, על בנייה סבלנית של עתיד בטוח ולא על "הישגיות" כוזבת עכשיו.
נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, הבטיח בזמנו לשרון במסמך רשמי שתמורת הפינוי מגוש קטיף וצפון השומרון ארה"ב תתמוך בבנייה בגושי ההתיישבות. מה קרה למסמך ההוא? עכשיו מתנכר הנשיא הנוכחי של האימפריה האמריקנית להסכמה ההיא ודורש למנוע מיהודים להתיישב באותם גושים ואפילו בבירתם ירושלים. הבטחה זו שנאמרה מפורשות ע"י ראש הממשלה דאז ואנשיו - זכתה לשבחים מהמקהלה המתוזמרת ונבלעה בדפי ההיסטוריה. ארבע שנים עברו מהפינוי, אלפי פליטים טרם שוכנו בבתי קבע, וממשלת ישראל מתחייבת להקפיא בנייה בכל יהודה ושומרון לרבות במעלה אדומים, בגבעת זאב ועוד מאות יישובים.
טרום ההינתקות, כל אותם אלו שהתנגדו למהלך המזהיר בברכת ארה"ב זכו לקיתונות של זלזול מכלי התקשורת. היום, שנים אחדות לאחר מכן התופעה חוזרת בשנית - ממשלה לאומית הופכת לקבלן ביצוע של השמאל וזוכה למחיאות כפיים. הפעם זה נעשה בלוח זמנים הרבה יותר מהיר ולכן זו העת לבוא ולומר נבחרנו לממש את עקרונות שאותם הבטחנו לבוחרים.
יש לומר לנתניהו ישירות וגלויות: נכון שמה שרואים מכאן, מהשורשים האידיאולוגיים מהם צמחת, זה באמת לא מה שאתה רואה היום משם, מכס השלטון החם והנוח. אבל - מה שרואים מכאן היא הדרך שצריך ללכת בה כדי להבטיח את עתידו של עם ישראל בארץ ישראל.