רשתות חברתיות יכולות להיות מקום מהנה לבקר בו, להכיר חברים, ליצור קשרים עסקיים ועוד, אך ישנם גם סיכונים. למרבה הצער, ישנם אנשים שהמטרה שלהם היא לנצל את הפופולריות של הרשתות החברתיות על-מנת להפיץ תוכנות זדוניות והונאות מקוונות אחרות. אני מאמין שחינוך ומודעות לאיומים ולדרכי ההתמודדות איתם יכולים למנוע את הרוב הגדול של מזימות אלה.
ישנם מספר דברים שתמיד צריך לזכור כאשר גולשים ברשתות חברתיות ובחרתי להתמקד בששה כללים מתוכם, אשר הקפדה עליהם תהפוך את הגלישה ברשתות אלה לבטוחה יותר:
כלל ראשון – Trust no one: אל תבטח בכל אחד. האדם מהצד השני של המקלדת יכול להגיד מה שהוא רוצה, להעמיד פנים שהוא מי שהוא רוצה ולרוב, אין כל דרך לאמת זאת. תשקיע קצת זמן בלהכיר את האדם לפני שאתה מקבל אותו לרשימת החברים שלך. לא חייבים לקבל כל אחד. אם אתה כלל לא מכיר את האדם והוא גם לא חבר של אף אחד מהחברים שלך, פשוט התעלם ממנו. אם אתה מקבל בקשות מאנשים לא מוכרים – תשקול את צעדיך.
כלל שני – הייה חשדן: תמיד הייה חשדן בנוגע ללינקים שנשלחים אליך, אפילו אם הלינק מגיע מחבר. זה לא נדיר שחשבונות מדי פעם נגנבים. אם אחד החברים שלך הוא קורבן לגניבת חשבון אז לכאורה ההודעה תיראה כאילו היא הגיעה ממקור בטוח. זה רעיון טוב לשאול מספר שאלות לפני שאתה מחליט ללחוץ על הלינק. אם לדוגמה קיבלת הודעה לא-שגרתית מחבר, קצרת מילים וכוללת קישור ("ראיתי תמונה שלך באתר XXX, כנס ותגיד לי מה דעתך
[קישור], עופר") – שקול צעדיך. אם בסופו של דבר החלטת ללחוץ על הלינק והתבקשת להריץ או להוריד תוכנה כלשהי, כדאי לעצור, לבטל, ובשום מקרה לא להריץ את התוכנה. מומלץ גם לחכות מספר ימים לפני שלוחצים על הלינק. אם הלינק הוא זדוני, ישנה אפשרות טובה שהוא כבר נחסם על-ידי שירות האבטחה של הרשת החברתית עצמה.
לידיעתכם, לינקים הם אחת השיטות הנפוצות ביותר להפצת וירוסים ונוזקות אחרות. כלל זה נכון גם כשאתה מקבל מיילים ממקור לא ידוע או באתרים מפוקפקים. לפעמים מספיק רק ללחוץ על הלינק על-מנת להדביק את המחשב שלך בווירוס או באיזושהי תוכנה זדונית אחרת.
כלל שלישי – הימנע מאפליקציות: התרחק מהאפליקציות הרבות שהרשתות החברתיות מציעות. אתה לא באמת יודע מי כתב את האפליקציות האלה והאם הן בטוחות. דוגמה לכזו אפליקציה היא ה- Fan Check של פייסבוק. למרות שהאפליקציה עצמה היא בטוחה לחלוטין, עדיין ה"בחורים הרעים" הצליחו לעשות בה שימוש כדי להפיץ קוד זדוני.
כלל רביעי – דיסקרטיות: שים לב למידע שאתה הופך לציבורי ומפרסם ברשת. המידע יכול לשמש פושעים על-מנת להשיג את האמון שלך על-ידי כך שהם מעמידים פנים שהם מכירים אותך ולגרום לך להוסיף אותם לרשימת החברים שלך.
לא רק פושעים מקוונים משתמשים ברשתות החברתיות. גם פושעים "מסורתיים" יותר משתמשים ברשת על-מנת להשיג מידע יקר-ערך מבחינתם. לכן, לעולם אל תמסור מידע של איפה אתה נמצא, איפה תהיה ומתי. כבר קרה שמשתמשים הודיעו בשמחה לחבריהם שהם בחופשה וכשהם חזרו הביתה גילו שפרצו להם וגנבו ציוד יקר-ערך. צירוף מקרים? אולי. אבל כדאי להימנע מהאפשרות שמישהו שאתם לא מכירים יידע שאתם לא בבית בזמנים מסוימים.
כלל חמישי – סיסמה חזקה: תמיד תשתמש בסיסמה שונה לכל רשת חברתית שאתה חבר בה, ואף פעם אל תשמש באותה סיסמה באתר אחר. חשוב מאוד לא להשתמש בסיסמה המורכבת ממילה אחת. זה מאוד פשוט למחשב לנחש כזו סיסמה. שימוש במספרים ובסמלים בסיסמה הופך אותה לקשה יותר לפיצוח.
זה די נפוץ שלרשתות חברתיות יש שאלות מיוחדות לשימוש במקרה שאתה שוכח את הסיסמה שלך. למרבה הצער, קורה לעיתים קרובות שהשאלות, כמו גם התשובות, הן גם מידע ציבורי. מומלץ במקרה זה להשתמש בתשובות שגויות שאתה תזכור בתשובה לשאלות אלה. לדוגמא: להשתמש בשם הנעורים של השחקנית האהובה עליך במקום שם הנעורים של אמך.
כלל שישי – הגדרת פרטיות: לרוב הרשתות החברתיות יש הגדרת פרטיות. הגדר את הפרטיות שלך לרמה הגבוהה ביותר שאפשר, ומדי פעם בקר בדף האבטחה של האתר כדי להתעדכן באיומים הנוכחיים שאותרו וההצעות כיצד להימנע מהם ולהישאר מאובטחים.
כמובן, תמיד חכם להשתמש בתוכנת אנטי וירוס אמינה וחוקית, ולעדכן מדי פעם את המחשב בעידכונים של מערכת ההפעלה.
לסיכום: כמעט בכל דבר בחיים יש סכנות, אבל זה לא מונע מאיתנו לנהוג בכביש או ללכת לים. מי שבוחר להתעלם מהסכנות יכול להיפגע כמו גם זה שיוצא מוכן. אך בכך שיצאנו מודעים ומוכנים הפחתנו משמעותית את הסיכון להיפגע ולא הפקרנו את הביטחון שלנו בידי הגורל או המזל, אלא פרשנו רשת ביטחון שתגן עלינו.