"... נקבע בהלכה אותה אנו מאמצים, כי כאשר נאסר מטעמים ראויים על אדם לעבוד בעבודה נוספת, הרי שלא נפגעת זכותו ל
חופש העיסוק, אלא זוהי מניעה העומדת במגבלות שנקבעו בסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק", כותבת (13.09.2009)השופטת אורנית אגסי בדחותה את ערעורו של עורך דין המשמש בסנגוריה הציבורית שננזף על-ידי נציבות שירות המדינה בשל כך שייצג משפטית אזרחים פרטיים בהתנדבות.
החל משנת 2003 עובד עו"ד אלי פוקסברומר בשירות המדינה, בתחילה כעורך דין במחלקה המשפטית של משרד הפנים. לאחר מכן בסנגוריה הציבורית. במקביל לעבודתו בשירות המדינה קיבל על עצמו עו"ד פוקסברומר את ייצוגם המשפטי, בהתנדבות, של אזרחים פרטיים.
במהלכה של תביעה נזיקית, שהגיש אזרח כנגד פרקליטות מחוז המרכז באמצעות עורך הדין פוקסברומר, נוכח פרקליט מחוז ירושלים באותה העת, עו"ד משה לאור, שעו"ד פוקסברומר, פרקליט העובד בשירות המדינה מנהל תביעה כנגד מעסיקתו, המדינה. הוא פנה לנציבות שירות המדינה על-מנת שתבדוק את התנהלותו של עו"ד פוקסברומר. לאחר בדיקה שערכה המליצה הנציבות לסמנכ"ל משרד הפנים להתרות בעו"ד פוקסברומר לחדול מייצוגיו הפרטיים. הסמנכ"ל מצידו, זימן את עו"ד פוקסברומר ל
שימוע. הוא ננזף והותרה שמכאן והלאה אל לו לעסוק בייצוג פרטי. מכאן הערעור.
לדברי עו"ד פוקסברומר, תקנות נציבות שירות המדינה אוסרות על עובד מדינה, ובכלל זה על עו"ד העובד בשירות המדינה, לעסוק בעבודה נוספת בהתקיים אחד משני אלה:
- העבודה מבוצעת למטרת רווח.
מאחר, ולדבריו, אין ניגוד עניינים בייצגו אזרחיים פרטיים, אף אם הם תובעים את המדינה - כשם שסנגור ציבורי אינו מצוי בניגוד עניינים כשהוא מייצג את מי שהמדינה תובעת - ומאחר ואת עבודתו ביצע ללא תמורה, טוען עו"ד פוקסברומר שלא קוימו בו התנאים האוסרים את העבודה הנוספת. לכן יש להסיר את הנזיפה ולאפשר לו לעסוק בייצוג פרטי בהתנדבות.
בנוסף, טען, כי האיסור על עבודה נוספת מהווה פגיעה בחופש העיסוק. זאת בניגוד לאמור בחוק יסוד: חופש העיסוק.
לטענת נציבות השירות הציבורי, כל עבודה חיצונית של עובד בשירות המדינה טעונה אישור הנציבות. אישור שיינתן אם תשוכנע הנציבות, שאכן, אין חשש לניגוד עניינים ושהעבודה היא ללא תמורה. לדבריה, הפגיעה החוקתית בחופש העיסוק מידתית ומותרת.
שופטת בית הדין לעבודה האזורי בירושלים, השופטת אורנית אגסי, קיבלה את טענות הנציבות. לדבריה, מאחר וכבר הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון הלגיטימיות שבהגבלת שכיר לעבודה במקום אחד בלבד בשל חשש לניגוד עניינים, מובן שנציבות שירות המדינה רשאית אף היא להגביל את עובדיה ולחייבם לעבוד אך ורק עבור הנציבות. משנה תוקף לחוקיות ההגבלה מוצאת השופטת בכך שעבודת חוץ של עובד מדינה עלולה לערער את אמון הציבור במערכת בראותו עובדי מדינה עושים כרצונם כדי חשש כבד שמא הם מנצלים לצורכיהם את מעמדם ואת המידע שישנו ברשותם מתוקף היותם עובדי ציבור.
היות וההגבלה היא לצורך, והיא מידתית, לא מצאה השופטת מקום לפוסלה בשל סתירה מול האמור בחוק יסוד: חופש העיסוק. לדבריה, ההגבלה והאיסור על ניגוד עניינים מעוגנת גם בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.
גם את טענתו של עו"ד פוקסברומר כי נפלו פגמים פרוצדוראליים ומהותיים בדיון הנציבות בעניינו דחתה השופת מאחר ולא הוכחו כאלה, לדבריה. הערעור נדחה ועו"ד פוקסברומר חויב בהוצאות משפט הנציבות בסך-5000 ש"ח.
