ידיעות אחרונות, אחרונות בהחלט

יש שני כותבים בכירים בידיעות אחרונות (להלן ידיעות אחרונות בהחלט), נחום ברנע (להלן נחום) ושמעון שיפר (להלן שמעון), השניים הנ"ל (להלן השניים) מתפרנסים מכתיבתם, ומעניין ממה יתפרנסו השניים כאשר הידיעות תהיינה אחרונות בהחלט. על-פי מה שכותבים השניים בעיתון (4.10.09), המועד קרב והולך. נחום מכתר את דבריו בכותרת "על כשלון משלמים", ושמעון מכתר בכותרת "גול עצמי". בואו נבחן לרגע את האובייקטיביות של טיעוני השניים. לא, לא נבחן את מסקנותיהם, נבחן רק את השיקולים שהובילו למסקנות, וככל שהשיקולים קלוקלים מהיסוד, ודאי וודאי שהמסקנות שלהם הן ידיעות אחרונות, ידיעות אחרונות בהחלט. קו פרשת המים של דבריו ה"מלומדים" של נחום, הוא חוסר האונים שלנו והעובדה שלא פעלנו לשחרורו של שליט בכוח, ומשכשלנו בשחרורו בכוח, חובתנו לשחררו בדרך אחרת, כלומר לשלם. נחום מדגיש את הכשל מודיעיני באיתור של גלעד. נחום מצטט בכיר בשב"כ כאומר בפני האמריקנים בנוגע לרצועה (אגב איך יודע נחום מה אומר בכיר בשב"כ לאמריקנים?): "אין בית שאנחנו לא יודעים מי נמצא בו אין חור שאו לא מכירים". ונחום מוסיף על כך ידיעות אחרונות בהחלט: "חוץ מחור אחד החשוב ביותר החור שבו מוחזק גלעד שליט...". ובכן, נחום ברנע לא רק מאזין לשיחות של השב"כ עם האמריקנים הוא גם יודע, בוודאות, וכותב על כך בידיעות אחרונות בהחלט, שגורמי הביטחון אינם יודעים היכן גלעד נמצא. ומאיפה הוא הקריץ את זה? מנין יודע נחום, שרשויות הביטחון שלנו אינן יודעות היכן נמצא גלעד? מה זה הקשקוש הזה? אני בעצמי לא יודע אם רשויות הביטחון יודעות היכן נמצא גלעד, אני די משוכנע שהן יודעות, אבל הן יודעות ודאי עוד דבר, שחילוצו יעלה ככל הנראה בדם רב, וככל הנראה לא נוכל לחלצו במצב בו הוא נראה בטלוויזיה. בואו לא נשכח לרגע שהוא שבוי בידי חיות אדם. בואו לא נשכח עוד דבר, שעל-מנת לחלצו יהיה צורך לאטום מראש את גבולות עזה, מכל הכיוונים, על-מנת שלא יבריחוהו (הוא יקר-ערך עבורם, יעדיפו להבריחו מאשר לוותר עליו), וראינו כבר איך הצליחה ממשלתו המאוד מוצלחת של נחום, ממשלת אולמרט, לכבוש מחדש את דרום לבנון, על-מנת לסחור, לאחר ה"הצלחה היוצאת מגדר הרגיל", עם גופות של חיילים מתים. נחום היקר, אתה זוכר את נחשון וקסמן? הוא היה בתוך שטח שבשליטתנו, איתרנו אותו, ניסינו לחלצו, הסיכויים היו מאוד נמוכים, מדובר באדם יחיד, אשר בפועל, בכל רגע מכוון אקדח לרקתו. האם רוצים אנו עוד מצבה? האם זה מה שממליץ נחום? ונחום אפילו לא הכניס את נושא הסכנה, הקרובה לוודאית, לחייו של גלעד במקרה של ניסיון חילוץ, למערכת שיקול הדעת הקלוקלת שלו. כאשר עיתונאי בכיר מנתח מצב ומגיע למסקנות, כאלה או אחרות, ומביא טיעונים מכאן ועד פתח תקוה, מן הראוי שיחפש מקצוע חדש. הוא לא יודע מה יודעות רשויות הביטחון ומה הן לא יודעות, וככל שיודע, אז גם הוא וגם מי שגילה לו את הדברים עברו עבירה ביטחונית חמורה. ידיעת המיקום היא פרט הכרחי לשחרור בכוח, אך היא בהחלט לא מספיקה, רחוקה מאוד מלהיות מספיקה. איך אמרנו, ידיעות אחרונות בהחלט. ונעבור לידידנו שמעון. שמעון יקירנו מתייחס להיבטים השליליים של פרסום הקלטת בלבד, הוא לא מוצא בפרסום אף נקודת אור אחת. הכותרת "גול עצמי" מתאימה מאוד לאות חיים שקיבלה מדינה שלמה משליח פורמלי האסור בידי האויב האכזרי, באשר אותה עדות נותנת, ולו לזמן קצר, איזושהי תעודת ביטוח לחייו ולשלומו. שמעון כותב גם: ...חמאס שומר על גלעד יותר ממה שדאגו לו מפקדיו בשעתו... ואני חושב ששמעון שומר על פיו ועל כבוד העם וצה"ל, הרבה פחות ממה שהעורך שומר עליו, העורך של ידיעות אחרונות, ידיעות אחרונות בהחלט. ולגופו של עניין, ובהמשך לדימויים מעולם הכדורגל, הרי אני הייתי מסכים לקבל 100 גולים עצמיים, על-מנת לשים יד על אות חיים מקרוב משפחתו של שמעון, לו היה נחטף; והוא, שמעון, ממגדל השן של ידיעות אחרונות בהחלט, מבכה מרה על "גול עצמי" אחד. אין לנו אלא להתבייש עד עומק הנשמה מרמת העיתונות הזו, רמה אשר באמת מתאימה ברמתה לשלטון הקודם, מה טוב שהשלטון הלך, חבל רק שלא לקח איתו את העיתונות שלו. נ.ב. הבטחתי כבר מיליון פעמים להפסיק ולקרוא את ידיעות אחרונות בהחלט, אך זוגתי שתחיה לא מוותרת על המינוי, ואני, מה לעשות, מתפנה כל בוקר, וזה מה אני עושה שם, כך שאני גם לא מבחין כל כך בסירחון (תרתי משמע).