לאחרונה שוב פסק בית המשפט המחוזי כי עצם תביעת פיצויים מן הביטוח הלאומי אינה פוטרת את התובע מחובתו לפנות במקביל גם לחברת הביטוח הפרטית, בטרם תחול התיישנות על המקרה.
ר', נפגע במאי 2000 בתאונת דרכים. שלוש שנים לאחר התאונה נקבעה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי נכות צמיתה של 34%. ר' המתין עוד שנה ורבע ועל סמך אחוזי הנכות שנקבעו לו על ידי הביטוח הלאומי פנה לחברת הביטוח כדי לתבוע את כספי הפיצויים המגיעים לו בהתאם לפוליסת החיים שלו. בית משפט השלום קבע כי על חברת הביטוח לשלם לו את כספי הפיצויים, אולם חברת הביטוח ערערה בטענה כי על תביעתו להדחות הואיל והיא הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות.
עניינו של ר' רלוונטי מאד לכל המחזיקים בביטוח תאונות פרטי בו אמור הנפגע לקבל פיצוי גם מן הביטוח הלאומי וגם מחברת הביטוח הפרטית. יחד עם זאת - אין די בקביעת אחד משני הגורמים את אחוזי הנכות על מנת לחייב בו את הגורם השני. משמעות הדבר היא שבמקביל לקביעת אחוזי הנכות והפיצויים על ידי המוסד לביטוח לאומי על התובע לעבור תהליך דומה גם מול חברת הביטוח.
החוק קובע כי ניתן להגיש תביעה לביטוח עד שלוש שנים לאחר שקרה "מקרה הביטוח" - אולם כאן חלוקים פעמים רבות התובעים וחברות הביטוח האם מדובר בשלוש שנים מיום התאונה או מיום התייצבות מצבו של הנפגע, וקביעת הנכות הצמיתה שלו.
ר' שסבר בטעות כי יוכל להסתמך על אחוזי הנכות שקבע לו הביטוח הלאומי, ועל בסיסם לתבוע את הפיצוי מחברת הביטוח, התמהמה יותר משנה נוספת לפני שהגיש את תביעתו.
כאמור, אחוזי הנכות הצמיתה נקבעים במקביל הן על ידי המוסד לביטוח לאומי והן על ידי חברת הביטוח הפרטית, ו"מירוץ ההתיישנות" בן שלוש השנים שלאחריו לא ניתן לתבוע פיצויים בגין התאונה מחייב את התובע לפעול מול שני הגורמים. נזכיר כי אחוזי הנכות שקובעת חברת הביטוח עשויים להיות שונים מאלה שקבע המוסד לביטוח לאומי, אך בכל מקרה - אין ביניהם כל קשר, וחברת הביטוח הפרטית אינה מחויבת לקבל אותם בקובעה את אחוזי הביטוח עבור המבוטח.
בית המשפט המחוזי בת-א, הפך את החלטת בית משפט השלום בעניינו של ר' וקבע כי עצם תביעת הפיצויים מן הביטוח הלאומי אינה פוטרת את התובע מחובתו לפנות במקביל גם לחברת הביטוח הפרטית, ובמקרה ולא ייעשה כן במהלך שלוש שנים - תחול התיישנות על המקרה, והוא לא יוכל לממש את פיצויי הביטוח הפרטי. את ההחלטה נימק בית המשפט בכך שעל חברת הביטוח היה לקבל במועד את הפרטים אודות מצבו של התובע לפני ואחרי התאונה, וכי הדבר נמנע ממנה בשל העובדה שמידע הועבר אליה יותר מארבע שנים לאחר התאונה.
החלטת בית המשפט המחוזי מזכירה למבוטחים לפעול במקביל מול הביטוח הלאומי ומול חברת הביטוח הפרטית במהלך שלוש השנים שלאחר התאונה, ובכך להבטיח את קבלת מלוא סכום הפיצויים המגיע להם.
