לעיתים, עקב דיצתנו להצדיק את עצמנו, אנו חולפים על פני הברור מאליו לבלי משים. הסערה שעורר דוח גולדסטון בנוגע ל"פשעי המלחמה" (לכאורה) של ישראל, אינה שוככת. עוד ועוד פרשנים מלהטטים במקלדתם ומנסים להסביר לנו היכן נעוצים כישלונותיו של היהודי גולדשטיין בחיבור הדוח השקרי שלו כנגדנו.
האם אך מקרה הוא או שמא במזיד שארוע מכונן, זה לא מכבר, בהקשר לאותו גולדסטון ודוחו, עבר מתחת למסך הרדאר של התקשורת במדינת ישראל בלא שנשית ליבנו אליו?
בתאריך 8 באוקטובר 2009, הביא העיתון המקוון "נענע" ידיעה מאת כתב ערוץ 10
גיל תמרי, האמורה על פניה להיות מרעישה בקנה מידה מקומי ואף עולמי. יום קודם לכן התראיין גולדסטון לשבועון היהודי "פורוורד" והטיל פצצה, בהתאם לכל קנה מידה.
טוען הלה כי "אני איני בית משפט, איני ועדת חקירה, אלא רק ועדה לבירור עובדות שלא היו לפניה התמונה המלאה... אם זה היה בית משפט, לא היינו מסוגלים להוכיח דבר". מוסיף הלה וטוען כי "מדובר במסקנה על תנאי, מסקנה שצריכה להיבדק".
שליח שונאי ישראל
המשמעות של הדברים הינה מרחיקת לכת. ראשית לנושא הפרוצדורלי. הכיצד זה שכלל עיתוני ישראל התעלמו מראיון כזה והאמור בו. הכיצד הוא כי ממשלת ישראל והרשויות האמורות לצאת כנגד הדוח המופרך הלזה לא שתו ליבן להוכחה שלהפך, מפי הגבורה עצמה באשר לאמור בדוח.
הרי מה שאומר למעשה הגולדסטון באותו ראיון, הוא אומר בריש גלי כי "אנו הצבנו את הכפתור ותפרנו סביבו את כל החליפה". "אנו סימנו המטרה ואז ירינו אליה את חיצי ההכפשה כנגד מדינת ישראל". הוא מודה כי "לא הייתה בפניו התמונה המלאה", אך בעזות פנים מחציפה מאשים את ישראל ב"פשעי מלחמה" בעוד שאין לו מושג ירוק אם אכן אשמה ישראל בדבר.
הוא מודה כי "הנתונים שהיו בפניו לא היו משכנעים כל בית משפט שהוא", אך לא נרתע לקבוע בנחרצות כי ישראל ביצעה "פשעי מלחמה". ידו לא רעדה כאשר שירבט את האשמותיו כנגד ישראל בעוד שידע כי ממצאיו קלושים (בהתאם להודאתו). השופט גולדסטון יודע כי 'שליח שוטמי ישראל גולדשטיין' לא יוכל להוכיח דבר בבית המשפט ובכל זאת אינו מהסס לקבוע את קביעותיו המופרכות.
קביעתו כי "מדובר במסקנה על תנאי" הינה המרעימה ביותר. גולדסטון קבע כי "אחותנו פרוצה" ושלח אותנו להוכיח לעולם כי אין הדבר כך. באם אין כאן באמירתו זו הודאה בצדיה, הודאה במשחק מכור, איננו יודעים הודאה מהי.
מתחסד, נכלולי ופופוליסיטי
גולדסטון, קבע לפי הודעתו, ללא ביסוס עובדתי מוצק, כי ישראל אשמה "בפשעי מלחמה" ומכאן, תחילה קבע כי אשמנו ולאחר מכן הינו מטיל את משימת איתור העובדות על ישראל ומקווה כי יימצאו העקבות להוכחת אשמתנו.
טיעונו של הגולדשטיין כי "אין לו בעיה שוועדת בדיקה בישראל תמצא כי כל שכתב אינו נכון", הינו טיעון מתחסד, נכלולי, חמקני ופופוליסטי באשר הוא הרי כבר קבע באורח מפורש כי "ישראל ביצעה פשעי מלחמה תוך מבצע עופרת יצוקה", קיבע עובדה זו בדעת הציבור בעולם ויודע היטב כי את הנעשה, האשמת ישראל ב"פשעי מלחמה", אין להשיב.
גולדסטון פועל בניגוד לכללי הבסיס של ההליך הדמוקרטי ואפילו למראית עין, אשר לפיו: "אדם הינו חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו". השיילוק-גולדשטיין מנסה להתפתל, ובערמומיות מאחזת עיניים, לרמוז כי אינו בית משפט ומכאן שבמשתמע הינו פטור מכללים אלו. כמובן שנזכיר לו כי אינו פטור מכללי הצדק הטבעי ביושבו ל"כס ועדת הבדיקה". כללים בסיסיים אלו חלים על כל אדם, "בוזגלו או גולדשטיין", בבואו לקבוע אשמתו של אדם או מדינה.
להציג קלון-גולדסטון בעולם
על מדינת ישראל והגופים המטפלים בתגובות הנגד לדוח גולדסטון ליפול על דבריו לעיל של הזד הזה כמוצאים שלל רב. בהסתמך על דבריו הוא, ניתן בקלות יחסית לקעקע את אמינותו של הדוח המשמיץ, אין צורך להרחיק לכת לשם כך.
אמנם דבריו נאמרו בראיון שלא במסגרת משפטית, אך גם הדוח שלו אינו נמצא תחת המטריה המשפטית, כך שאינו יכול להתגנדר בכך אף הוא. מכיוון שדוחו מיועד לעיניים הציבוריות עולמיות, הרי זהו שעלינו לעשות, להביא קלונו, ללא הנחות, בהתאם לדבריו, לידיעת הציבור העולמי.
אין לשלול אפשרות הגשת תלונה רשמית, ולמנפה בציבור העולמי, לארגון האומות המאוחדות אשר בשמו פעל גולדסטון בהסתמך על דבריו בראיון האמור.
