עלובי קדימה, צאו מהחורים

כל המדינה געשה סביב הקלטת של גלעד שליט, ורק גנבי הדעת מקדימה, סכרו את פיהם. למעט שאול מופז שתומך בכניעה לדרישות החוטפים, כל בכירי קדימה, הביעו דעה נחרצת נגד. מה קרה? מדוע הם שותקים? האם גזרו על עצמם תענית דיבור? שלשום (12.10.09), בפתיחת מושב החורף של הכנסת, שמענו את השרה בלי תיק לשעבר ציפורה לבני, (שוב) מאשימה את ראש הממשלה בגין מה שהיא מכנה "קרב ההישרדות" שלו, מה שאילץ אותו להקים ממשלה מנופחת עם שרים בלי תיק. בנוסף, האשימה אותו בהשפלת אבו-מאזן, בשיבוש היחסים עם הממשל האמריקני, ובקיפאון המדיני. בתקופת שלטונם, הדגישה, היחסים עם ארה"ב היו הדוקים. היא כמובן לא זוכרת את שתי הממשלות המנופחות של שרון, ואת המשרד לענייני כלום שקיבלה ממנו בממשלתו הראשונה. בנוסף, היא מתעלמת מהעובדה שבתקופת אולמרט (ושרון) היה נשיא אחר, אוהב ישראל ושונא טרוריסטים. על המזל של נתניהו, דווקא בתקופתו, מכהן נשיא, שכל אבני הכותל ביחד, לא עושות לו, את מה שאבן אחת, שחורה, במכה - עושה לו. 32 דקות על הדוכן, ואף מילה על גלעד שליט. כמה דקות אחריה, עלה לדוכן ח"כ זאב בוים. גם הוא כמו ציפורה, תקף את נתניהו בגין הקואליציה המנופחת (זאת הייתה הזדמנות לשאול את הביטוי "גועליציה" של רבין), והקיפאון ביחסים עם ארה"ב. אף מילה על גלעד שליט. ככה הם גיבורי קדימה. אילו במקום למחזר טענות נגד נתניהו, היו מביעים את דעתם נגד עסקת שליט הנרקמת בהיחבא, ייתכן שהיו מסכלים את העסקה, שלדעתם, אני מדגיש, לדעתם! - היא טעות. לא רק בגלל שגלעד נחטף במשמרת שלהם, אלא בעיקר משום שישיבתם באופוזיציה לא פוטרת אותם מאחריות. איפה הם אוכלי התרד שהזהירו מכניעה לדרישות חוטפי גלעד שליט. האם לא מגיע לנו שיחזרו על אזהרתם. כולה שלוש שנים חלפו מאז הצהירו ש"כללי המשחק השתנו", "מדינה לא יורדת על ברכיה" ו"לעולם לא ניכנע לטרוריסטים". אלה מסרים נכונים. מחזקים. מדוע הם סוכרים את פיהם? שתי סיבות מניעות אותם בשתיקתם: (1) התנגדות פומבית לעסקה עלולה להתפרש על-ידי בכירי התקשורת כניסיון לסכל כניעה לחוטפים שמנהיגי העדר כל כך מתאווים לה. (2) מזימה עתידית לעשות שימוש פוליטי בטעות שיעשה נתניהו אם ישחרר רוצחים. ראינו ושמענו אותם בקמפיין הבחירות האחרון שבו הזהירו את המצביעים מ"נתניהו הלחיץ", וכהוכחה הזכירו לנו את שחרור אחמד יאסין. כן, ה-ם מ-פ-ח-ד-י-ם מהתקשורת. אין להם אומץ להביע את אותה דעה שהשמיעו בעבר. בחרתי להביא לכם שני ציטוטים בנושא (יש הרבה) מפיהם של שני השרים לשעבר רוני בר-און וזאב בוים. הראשון, רוני בר-און, הזהיר מ"כניעה לסחטנות הטרוריסטית" (שש עם עודד בן עמי, 2.7.06), והשני, זאב בוים, הבהיר ש"כללי המשחק השתנו... אם ניכנס למו"מ עם החוטפים, זאת תהיה טעות ממדרגה עליונה" (ערב חדש, 3.7.06). ואם כניעה לחוטפים תתברר כ(עוד) טעות כמו שמעריכים עלובי קדימה? או, במקרה כזה יש כתובת מלהיטה: ביבי נתניהו. אסור להתנגד לזה עכשיו, שמא יתעשת...