תמהים מתנגדי הפיצול - מה קרה? לשם מה נחוץ שינוי כעת? למי שלא שם לב, הרבה דברים השתנו. בתקופה בה נוצר התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה, התפיסה הייתה שהיועץ תובע את הנאשמים בפלילים בשם הממשלה. באותו עידן של תמימות, איש לא העלה בדעתו שייתכן מצב שהנאשמים בפלילים יהיו מקרב הממשלה.
גם אם ישתכנעו, לא תנוח דעתם של מתנגדי השינוי - נדחה אותו לקדנציה הבאה. אכן לא ראוי היה ששינוי כזה יחול עוד על היועץ מזוז, כי אז הוא היה מתפרש כשינוי על-רקע נקמני פרסונאלי, אך כל עוד לא ידועה זהותו של היועץ הבא, זו היא הקדנציה הבאה לכל דבר ועניין, ואין מניעה להתחיל בה ביישום השינוי. למה הדבר דומה? לאדם שהתגלתה אצלו מחלה חשוכת מרפא, לא עלינו, והרופא מבשר לו שזה עתה אושרה לשימוש תרופה חדשה שעשויה לרפא אותו, והוא יהיה החולה הראשון שיקבל אותה. לא, אומר החולה, תנסו אותה רק מהחולה הבא, אני כבר אמות.
כפי שרמזתי בתחילת המאמר, אני איני חושב שהנושא כה קרדינאלי. גם אם יפוצל התפקיד וגם אם לא יפוצל, אין סכנה לשלטון החוק. אם כי, לעניות דעתי, מבחינת השקיפות והניקיון הציבורי, קיימת עדיפות למצב בו לא ניתן לחשוד ביועץ בקשר אישי עם נאשמיו הפוטנציאליים, או בעיכוב הליכים על-רקע מגוון עיסוקים רב מדי.
מדוע אם כך נלחמים כמה ממתנגדי השינוי מלחמת חורמה כה עזה וחריפה? למרות דבריהם, ייתכן כי הם אינם מודאגים מפגיעה בשלטון החוק. בין השורות, ניתן אולי להבין מדבריהם, כי הם מעוניינים במצב בו לאדם בעל השקפת עולם דומה לשלהם תהיה יכולת, בזכות ריכוז העוצמה שבידיו, לכופף החלטות מדיניות לדעתו, בניגוד לדעת הבוחר שקבע את הרכב הממשלה מאנשים שהשקפת עולמם שונה. אם רצונם להוכיח שטעות בידי, יועילו נא לאפשר לבעל מקצוע מעולה, שהשקפת עולמו מנוגדת לזו שלהם, להיבחר לתפקיד הבלתי-מפוצל של היועץ המשפטי הבא. למשל, אחד שימצא דרכים חוקיות לאשר התנחלויות. אם אז לא תעלה ההצעה לפיצול התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה דווקא על-ידם, תהיה זו הוכחה ניצחת לטעותי.