חקירת הפרשה הרוסית בידי ה-FBI לא נבעה ממניעים פוליטיים שמטרתם להתנכל לנשיא
דונלד טראמפ - קובע (יום ב', 9.12.19) המבקר הפנימי הראשי של משרד המשפטים האמריקני, מייקל הורוביץ. לצד דחייה טענה מרכזית זו של טראמפ ואנשיו, הורוביץ מותח ביקורת קשה על האופן בו הגישה הבולשת בקשות לצו ציתות בשלבים הראשונים של החקירה.
חקירת ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות החלה ביולי 2016, ארבעה חודשים לפני הבחירות. היא הועברה לתובע המיוחד,
רוברט מולר, לאחר שטראמפ פיטר בחודש מאי 2017 את ראש ה-FBI,
ג'ים קומי, בשל ניהול החקירה. מולר קבע, כי רוסיה התערבה לטובת טראמפ - אך לא תוך קנוניה איתו.
בדוח בן 434 עמודים קובע הורוביץ, כי ביולי 2016 הייתה לבולשת עילה מספקת לפתוח בחקירה. זו נפתחה לאחר שאתר וויקיליקס החל לפרסם את המסמכים שנגנבו מהמפלגה הדמוקרטית; כיום ידוע, כי הגניבה בוצעה בידי פצחנים רוסים. ברקע החקירה עמד גם מידע שהגיע לבולשת, ולפיו אחד מאנשי הקמפיין - היועץ לענייני חוץ, ג'ורג' פפדופולוס - התרברב באוזני דיפלומטים אוסטרלים, באומרו שבידי רוסיה מידע מכפיש על
הילרי קלינטון, אותו היא מוכנה לפרסם כדי לסייע לטראמפ.
על החקירה החליט ביל פריסטאפ, הממונה בבולשת על ביון נגדי, והורוביץ קובע שהיא הייתה תקינה ועלתה בקנה אחד עם מדיניות ה-FBI. "לא מצאנו תיעוד או עדות לכך שמאחורי החלטתו עמדה הטיה פוליטית בלתי ראויה", מדגיש הורוביץ. הוא מציין, כי לצד אנשי בולשת שהביעו התנגדות לטראמפ, היו שתמכו בו, התבטאו בצורה עוינת כלפי הילרי קלינטון ושמחו על נצחונו של טראמפ.
עוד קובע הורוביץ, כי ה-FBI לא שתל מודיעים בקמפיין טראמפ ולא ביקש מאנשי הקמפיין לדווח לו על הנעשה בו. כמו-כן, לא נמצאו ראיות לכך שמודיעים של הבולשת או סוכנים סמויים שלה הונחו להיפגש עם אנשי הקמפיין לפני תחילת החקירה. גם כאן דוחה הורוביץ טענה חוזרת ונשנית מצידו של טראמפ.
את הכשלים העיקריים מצא הורוביץ בהליך שהוביל למתן צו שיפוטי להאזנה ל
קרטר פייג', יועץ בקמפיין לו היו קשרים ברוסיה. לדבריו, החוקרים ידעו שרגישות החקירה תוביל לבדיקה מדוקדקת של מהלכיהם - ובכל זאת פעלו שלא כדין וביצעו טעויות רבות בהיבט זה. עם זאת, ההאזנה לפייג' הייתה רק אחד מ-500 צווים שקיבלה הבולשת, אשר גם חקרה מאות עדים.
פייג' הפך ליעד באוקטובר 2016, חודש לאחר שהתפטר מן הקמפיין. משרד המשפטים ביקש וקיבל מבית המשפט שלוש הארכות לצו הציתות, שתיים מהן לאחר השבעתו של טראמפ, כך שבסך-הכל מדובר בארבע בקשות. הורוביץ קובע, כי כל הבקשות היו עמוסות באי-דיוקים, מחיקות משמעותיות והנחות שלא היו מגובות במסמכים. הן התבססו על מידע מלפני 2016 בנוגע לקשריו ברוסיה, ועל התיק שהכין הסוכן הבריטי לשעבר כריסטופר סטיל, אשר קיבל תשלום מהדמוקרטים (ואשר גם טען, כי בידי רוסיה הקלטה של טראמפ בחברת נערות ליווי במלון במוסקבה).
כך למשל, ה-FBI לא דיווח למשרד המשפטים - שהגיש את הבקשות לבית המשפט - כי פייג' מסר במשך שנים לסוכנות הביון המרכזית מידע על קשריו עם אנשי ביון רוסים. מידע כזה היה מפחית את הרושם השלילי שיצרה הבולשת בנוגע לפייג' בעיני בית המשפט, כאשר ביקשה להאזין לו. השמטה זו בוצעה בידי עורך דין זוטר בבולשת, קווין קליינסמית, הסופג ביקורת מהורוביץ בשל טיפולו הכושל בבקשות. הורוביץ ממליץ לתביעה הפדרלית לבחון האם יש לפתוח בחקירה פלילית נגד קליינסמית על עדות שקר. הוא עזב את הבולשת לפני שלושה חודשים.
בינואר 2017 שוחחו סוכני FBI עם מקור חשוב, שסתר חלק מטענותיו של סטיל - אך הם לא דיווחו על כך למשרד המשפטים. עד יולי 2018 המשיך משרד המשפטים (על בסיס המידע שקיבל מן הבולשת) לטעון שדוח סטיל אמין, ורק באותו מועד דיווח לבית המשפט על הטעויות וההשמטות בבקשות לצווי ההאזנה לפייג'. הורוביץ מטיל את רוב האחריות לכשלים על הסוכנים שטיפלו בחקירה, ולא על ראשי הבולשת. לדבריו, לא מדובר במעשים בזדון, אך גם לא ניתנו להם הסברים מניחים את הדעת. הוא אינו אומר האם בית המשפט היה מסרב להוציא את הצווים אם המידע המלא היה מונח בפניו.
שר המשפטים, ויליאם באר, שיבח את עבודתו של הורוביץ ולא הצביע על הסתייגות מן הממצאים. בעבר טען באר, כי קמפיין טראמפ היה נתון ל"ריגול" והוא הורה לפתוח בחקירה פלילית של חשד זה.
