נדחתה עוד עתירה נגד אסדת "לוויתן"

עמותת שומרי הבית הגישה עתירה חסרת כל יסוד נגד הפעלת האסדה של שדה הגז "לוויתן". כך קובע (יום ה', 19.12.19) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רם וינוגרד, אשר חייב אותה בהוצאות יוצאות דופן: 60,000 שקל. עתירתה של העמותה נגדה להרכב הקונדנסט מבארות שדה "לוויתן". מדובר באחד משלושת המרכיבים של הגז הטבעי - לצד גז ומים - ואשר כולל נוזלים פחמימניים ומשמש להפקת תזקיקים ומוצרי נפט. לטענת העמותה, היתר הפליטה שנתן המשרד להגנת הסביבה לאסדה - השייכת לחברת נובל אנרג'י - התבסס על מידע חלקי בלבד בנוגע לקונדנסט, ולכן לא ניתן היה לבחון כהלכה את פליטת הגזים הצפויה מן האסדה. בדחותו את העתירה אומר וינוגרד, כי "כבר מעיון בעתירה עצמה ניתן לעמוד על כך שהיא מושתתת על תשתית עובדתית רעועה ביותר כמו גם על הסתירה הפנימית הגלומה בה". סתירה זו נוגעת לשאלה שבלב העתירה: האם בפני המשרד להגנת הסביבה היה מידע מלא על הקונדנסט. בעתירתה טענה כאמור העמותה שהתשובה שלילית, אך ממכתב קודם שלה-עצמה עולה שהמידע הנכון היה בפני המשרד. עוד אומר וינוגרד, כי קיימים כשלים קשים בדוח של חברת רמבול, עליו הסתמכה העמותה: הוא נערך בצורה שאינה מוסכמת על כל גורמי המקצוע, בעבר נמצאו נתונים לא-מדויקים בדוח שלה על האסדה; הדוח הוא בן 2.5 עמודים, שמתוכם עמוד אחד אינו רלוונטי; ומדובר בדוח ולא בחוות דעת משפטית כדין. וינוגרד מוסיף, כי זמן רב לפני מועד הדיון בעתירה, התברר שאין לו תוחלת. למרות זאת, העמותה עמדה על קיומו ואילצה את נובל והמדינה להגיש תגובות מפורטות שהגדילו את הוצאותיהן. לפיכך, כאמור, הוא הטיל עליה הוצאות בסך 60,000 שקל - תוך שהוא מדגיש, כי מדובר בחלק קטן בלבד מן ההוצאות הריאליות, וזאת כדי שלא ליצור אפקט מצנן כלפי עותרים ציבוריים בעלי טענות מוצדקות. את שומרי הבית ייצגו עוה"ד רונית עובדיה, יהונתן הראל ומתן גרפינקל; את המדינה ייצג עו"ד מאור סבג; ואת נובל - עוה"ד רות דגן ויהונתן קהת.