המסקנות העולות מדוח נאמני הבימה: התיאטרון נוהל בתרמית ובעבירות פליליות

תיאטרון הבימה נוהל במשך שנים רבות בדרך של תרמית ותוך ביצוע של עבירות פליליות. זוהי המסקנה העולה מדוח שהגישו (יום ג', 24.12.19) נאמני התיאטרון, עו"ד דורית לוי-טילר ורו"ח חן ברדיצ'ב, לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין. הנאמנים אומרים, כי המשבר הקיומי בו שרוי התיאטרון נובע מעשרות שנים של ניהול כושל, במהלכן נוצרה גיבנת של חובות שאינה מאפשרת התנהלות עסקית שוטפת ומקובלת. מזה שנים מנוהל הבימה במתכונת של כיבוי שריפות, אשר כללה העברה של תקבולים עתידיים לנושי התיאטרון, ונטילת הלוואות לתשלום משכורות ולמימון שוטף. לוי-טילר וברדיצ'ב טוענים, כי ההנהלה נטלה על עצמה התחייבויות וחתמה על הסכמים בידיעה שהתיאטרון אינו יכול לקיים אותם. News1 מציין, כי מדובר לכאורה בניהול בתרמית, המאפשר להטיל על המנהלים לשעבר אחריות אישית לכיסוי אותן התחייבויות. הנאמנים גם מציינים, כי התיאטרון ניכה כספים ממשכורות עובדים אך לא העבירם ליעדם. יצוין, כי מדובר לכאורה בעבירה פלילית. הנהלת הבימה הפכה את תרבות הפרת ההתחייבויות וגרירת החבויות לתרבותה הארגונית, ועשתה זאת בידיעת המדינה - מוסיפים הנאמנים. התוצאה הייתה פגיעה אנושה במוניטין של התיאטרון, וזעם קשה נגדו מצידם של עובדיו וספקיו. הנאמנים יוצאים גם נגד הסדרי ההבראה הקודמים של הבימה, שבמרכזם קבלת מענקים והלוואות מהמדינה כנגד התחייבות להתייעלות ואיזון תקציבי. לדבריהם מדובר בתפיסה שגויה, שכן תיאטרון אינו עסק, אלא מחויב לשרת אמות מידה תרבותיות ויצירתיות. לכן, אומרים לוי-טילר וברדיצ'ב, חובה ליצור מתכונת חדשה. תמונת המצב הנוכחית היא של מחנק תזרימי מתמשך, ניהול הישרדותי, מצוקה יום-יומית בניהול, הפרה מאסיבית של התחייבויות ושימוש בפתרונות מימון שנגסו בהכנסות. הנאמנים מדווחים, כי המדינה העבירה לאחר מינוים סיוע של 2 מיליון שקל, ותעביר 2.5 מיליון שקל נוספים שבועיים לאחר שבית המשפט יקבע שקיים סיכוי להבריא את הבימה. קרן תנופה לצמיחה של ההסתדרות הלוותה 2.5 מיליון שקל לתשלום משכורות דצמבר, והביטוח הלאומי העניק מקדמות לעובדים שלא קיבלו שכר זמן רב. הנאמנים הכינו תוכנית להפעלת הבימה עד סוף פברואר, אותה הם מצפים לסיים בעודף של 1.4 מיליון שקל; התזרים הוא כרגע חיובי, הם מדווחים. מנכ"ל הקאמרי לשעבר, נועם סמל, מונה למנהל התיאטרון תחת הנאמנים. הנאמנים מציעים כאמור מתכונת שונה להבראת התיאטרון, אם כי הם מדגישים את הצורך בקבלת הסיוע מהמדינה. בתחום ההכנסות מוצעים הצעדים הבאים: הפסקת מכירה של כרטיסים במחירים נמוכים לגופים משווקים, הגבלה למינימום של חלוקת כרטיסי חינם, שיפור השיווק, ניצול שטחים בבניין הבימה שאינם בשימוש, העשרת הרפטואר, חיזוק פעילות הידידים וקבלת חסויות, תמיכות ותרומות. בתחום ההוצאות מתכננים הנאמנים להפסיק ניכיון של שוברי אשראי וצ'קים, להפסיק קבלת מימוני ביניים מגורמים חוץ-בנקאיים וספקים, לצמצם את עלויות ספקי החוץ, לבצע התאמות שכר (לא נמסר על כוונה לפטר עובדים), לתמחר את ההצגות בצורה מעמיקה ולהימנע מראש מפעילות הפסדית. הם גם מקווים שהמדינה ועיריית תל אביב יתנו לתיאטרון פטור מדמי שכירות על הבניין למשך מספר שנים.