אשר למזרח התיכון, ניתן למצוא את טביעות אצבעותיה של הקנצלר מרקל. גרמניה חוזרת ומאשרת את מחויבותה המיוחדת לישראל כמדינה יהודית (התוספת של מדינה יהודית מוזכרת לראשונה במצע ממשלתי ומהווה תופעה ייחודית בנוף האירופאי). בצד החתירה ליציבות ודמוקרטיה, יש חזרה על התמיכה בפתרון של שתי מדינות - ישראל שתוכר על-ידי כל שכנותיה כשאזרחיה יוכלו לחיות בשקט ובביטחון , ומדינה פלשתינית שלאזרחיה תינתן הזכות להגדרה עצמית.
הד לעמדה ארוכת שנים של המפלגה הליבראלית ניתן למצוא בקריאה לכינוס ועידה אזורית במתכונת ובש"א (הוועידה לביטחון ושיתוף פעולה אזורי באירופה) כמו גם על בסיס אנאפוליס ומפת הדרכים.
שינוי בהשוואה לעמדת הממשלה היוצאת יש לראות בכוונה של גרמניה להקטין באופן הדרגתי את תרומתה או השתתפותה במסגרת כוח יוניפיל בלבנון כצעד בדרך לסיום מעורבותה. את הצעד יזמה המפלגה הליבראלית אשר התנגדה מלכתחילה לעמדת הקנצלר ושר החוץ שטיינמאייר לשיגור כוח ימי ליוניפיל. את התנגדותו הסביר ווסטרוולה בנימוקים היסטוריים המונעים מגרמניה בגין יחסיה המיוחדים עם ישראל לשגר כוח צבאי למזרח התיכון. המשך הדבקות בקו הזה עלול להגביל את יכולתה של גרמניה ליטול על עצמה בעתיד משימות חדשות וכפועל יוצא, להגביל את השפעתה. כמעט בבחינת פטור בלא כלום אי-אפשר, מוזכרת לבנון (חיזוק סוברניות ויציבות), ועירק (התפתחות הדמוקרטיה והמשך השיקום).
הפיסקה בנושא אירן, הנפתחת בקביעה כי יחד עם שותפותיה למשא-ומתן תתרום גרמניה חלקה לכך שאירן לא תשיג נשק גרעיני, מהווה המשך של מדיניות גרמניה בנושא. הדרך להשגת היעד לעיל היא באמצעות משא-ומתן ובמידת הצורך בהחרפת הסנקציות. הציפייה הינה לשקיפות אירנית בפרויקט הגרעיני - זכותה של אירן לשימוש באנרגיה גרעינית אזרחית אסור שתהווה איום על שכנותיה.
בסוגיית אפגניסטן אשר לה יש היבטים פנימיים (התנגדות גדלה של חלקים רחבים בציבור להמשך הנוכחות הצבאית) ובינלאומית (פעילות במסגרת נאט"ו כחלק מהמאבק בטרור) קובע המצע כי יש להעביר בהדרגה את האחריות בתחום הביטחוני לידי ממשלת אפגניסטן, בכדי ליצור את התנאים להוצאת הכוח הגרמני משם. הוצאת הכוח (כך רצונה של הקנצלר) יעשה בתאום עם בנות בריתם.
תיק החוץ הופקד כאמור בידי יושב-ראש המפלגה הליבראלית ווסטרוואלה הנעדר ניסיון בינלאומי. הוא ממשיך את המסורת של שרי חוץ ליבראלים: וולטר של, גנשר הפעלתן וקינקל. תיק ההגנה הופקד בידיו של הכוכב העולה של הפוליטיקה הגרמנית הברון צו גוטנברג, אשר כיהן כשר הכלכלה בממשלה היוצאת. איש צעיר ומוכשר אשר כחבר בונדסטאג רכש ניסיון רב בתחום מדיניות החוץ. הפקדת תיק הביטחון בידיו תאפשר לו להיכנס לתחום האפור שבין מדיניות החוץ והביטחון. דמות מרכזית נוספת לצידה של הקנצלר יהיה שר האוצר שוייבלה, שכיהן כשר הפנים בממשלה היוצאת והיה יד ימינו של הקנצלר קוהל.
מצעי מפלגות וממשלות לאחר שמוצגים, מוכנסים אחר כבוד למגירות או שמשמים חומר בידי האופוזיציה לניגוח הממשלה. יש להניח שהמציאות הקשה שעמה צפוייה גרמניה להתמודד בשנים הקרובות, תאלצה לנקוט בצעדים שלא יעלו בקנה אחד עם היעדים עליהם התחייבה במצע הקואליציוני.