לאחר שהשלים אובמה עם
הילרי קלינטון ומינה אותה לשרת החוץ בממשלו נותר לקבוע את מדיניות החוץ.
אובמה לא שמח על בחירתו של נתניהו לראשות הממשלה והדבר התבטא במבנה יועציו הקרובים, שכמעט כולם שנאו את נתניהו עוד כששירתו בממשלו של ביל קלינטון.
אובמה ניסה לטוות מדיניות שהדגש בה הושם על פינוי התנחלויות - מקום בו נכשלו הנשיאים הקודמים.
הוא חשב שהפופולריות עליה הוא נישא תביא מהערבים מחוות כפי שהתחייבו בהסכם ביירות משנת 2002, וכן יהיה ניתן לגייס את הקהילה הבינלאומית כדי לסיים אחת ולתמיד את הסכסוך הישראלי-ערבי. אך אובמה גילה להפתעתו שנאום קהיר המרשים לא גורם לאף מדינה ערבית להציע מחוות, אלא אלו מותנות בחידוש המשא-ומתן עם הפלשתינים.
בחודש מרס שנת 2007 נפגשים לראשונה
בנימין נתניהו ו
ברק אובמה בחדר צדדי בנמל התעופה בוושינגטון. הנושא המרכזי של השיחה נסב סביב האיום הגרעיני שמהווה אירן. שניהם הסכימו על החרפת הסנקציות נגדה. אך לאחר ששניהם נבחרו לתפקידיהם הרמים החל המשבר ביניהם לפרוח, בין השאר בשל העובדה שנתניהו הקים ממשלה ימנית אשר סירבה לפנות התנחלויות ולפרק מאחזים בלתי חוקיים.
ממשל אובמה בחר שלא לאמץ את ההסכמות שהושגו בין ישראל לממשל בוש, וכן סבל אובמה מכך שלא היה לו חונך אשר יסביר לו את מהות הסכסוך ואת הדרכים לפתרונו.
העימות גלש לאחר שהודלף לעיתון החשוב בעולם, ה"ניו-יורק טיימס", על כך שאובמה מתנה את פירוק המאחזים וההתנחלויות בכך שארצות-הברית תטיל את הווטו המפורסם נגד החלטות אנטי-ישראליות. אף אחד מהממשל לא אישר או הכחיש את הידיעה ובכך גרם למורת רוח אצל ממשלת נתניהו.
אובמה החליט לקדם את היחסים עם העולם הערבי על-חשבון ישראל ונסע בתחילת יוני לריאד בירת סעודיה על-מנת לקבל מהמלך פאהד הבטחות בדבר מחוות שתקבל ישראל באם תחתום הסכם שלום עם סוריה והפלשתינים. אך המלך הסעודי סירב להעניק מחוות בטענה שאין זה הזמן לכך. ואז נשא אובמה באוניברסיטת קהיר את הנאום המפורסם.
אובמה מבין מצוותו, שכאשר ישראל מרגישה מאויימת היא לא נוטה לעשות ויתורים ולכן, הרעיון המרכזי במדיניות החוץ האמריקנית נכשל.
בסוף הקיץ מבינה ישראל שכדי לשפר את היחסים עם אמריקה, צריך להעניק לאובמה מחווה של רצון טוב, אך נושא הקפאת הבנייה במזרח ירושלים מעיב על הקשר בין שתי המדינות.
בספטמבר נפגש אבו-מאזן עם הילרי קלינטון. הוא היה שפוף בגלל הוויכוח על דוח גולדסטון וכועס על החמאס ואובמה שבגדו בו. וכדי להראות לאבו-מאזן שיש תקווה באופק, כונסה הפסגה המשולשת בבניין האו"ם בניו-יורק.
אובמה ספג השבוע תבוסה כאשר בשתי מדינות דמוקרטיות מובהקות - ניו ג'רזי ו-וירג'יניה - התחלפו המושלים הדמוקרטיים במושלים רפובליקניים. מה שגורם לחשש כבד בקרב המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות בבתי הנבחרים בשנה הבאה.
גם התנהגותו החצופה של נתניהו כאשר כפה פגישה בכוח על נשיא ארה"ב - פגישה שהתקיימה לפנות בוקר ותוכנה לא פורסם בהוראת האמריקנים - "הרעיפה" על אובמה תבוסה נוספת.
לאן היחסים הולכים מפה? ימים יגידו...