מכון ג'נר באוניברסיטת אוקספורד ממשיך להיות המוביל במירוץ העולמי למציאת חיסון לקורונה, והניסויים המוקדמים מגבירים את הסיכוי שחיסול יעיל בכמויות מסחריות יהיה זמין בחודש ספטמבר - כפי שצפתה לאחרונה פרופ' שרה גילברט, העומדת בראש הצוות. כך מדווח (יום ג', 28.4.20) ניו-יורק טיימס.
מדעני המכון הוכיחו כבר אשתקד, כי החיסון הגולמי שבידיהם יעיל נגד סוג מוקדם של הקורונה, אינו פוגע בבני אדם. הם מתכננים להתחיל, לכל המאוחר בסוף חודש מאי, בניסוי קליני על 6,000 בני אדם. הרשויות בבריטניה כבר הודיעו, כי אם הניסויים יעלו יפה - הן יזרזו את הליכי הבדיקה והאישור של החיסון, כאשר המטרה כאמור היא להפיצו לפני הסתיו הבא, וזאת בהנחה שהקורונה תתפרץ בעוצמה בחורף הקרוב.
במקביל ניסו מדענים במעבדות המכון האמריקני לבריאות במדינה מונטנה את החיסון על שישה קופי מקוק-רזוס, שהם הדומים ביותר לבני אדם. הקופים קיבלו כל אחד מנה אחת של החיסון, ולאחר מכן נחשפו לכמויות גדולות של נגיף הקורונה - אך ארבעה שבועות מאוחר יותר, כולם בריאים. מנהל המחקר, וינסנט מונסטר, אמר, כי התוצאות עדיין נבדקות וכי יחלוק אותן בשבוע הבא עם עמיתיו.
הטיימס מדגיש, כי הצלחה בניסוי על קופים אינה מבטיחה הצלחה בטיפול בבני אדם. עם זאת, גם חברת סינו-ואק הסינית מצאה שהחיסון שהיא פיתחה יעיל על קופים, וכעת מבצעת ניסוי קליני ב-144 בני אדם. ד"ר אמיליו אמיני, מנהל תוכנית החיסון בקרן ביל ומלינדה גייטס - המממנת חלק מן המחקרים - אמר, כי בכל מקרה יהיה צורך ביותר מאשר חיסון אחד, משום שחיסונים שונים עשויים להועיל לקבוצות שונות של האוכלוסייה ולהגיע למחירים שונים.
כללי האתיקה אוסרים להדביק במכוון אדם במחלה כדי לבדוק חיסון, ולכן על המדענים להשתמש במתנדבים שכבר חלו בקורונה. "אנחנו היחידים שרוצים שמספר החולים החדשים לא יירד בשבועות הקרובים, כדי שנוכל לנסות את החיסון", אומר פרופ' אדריאן היל, מנהל המכון ואחד מחמשת המדענים המובילים את הפיתוח.
החשיבות שבעבודתו של מכון ג'נר היא, שאפילו אם הניסוי ייכשל - הוא יספק למדענים האחרים תובנות רבות לגבי האופן בו פועל נגיף הקורונה ועל תגובת מערכת החיסון האנושית כלפיו. העבודה במכון מתרכזת בחיסון המתמקד בגנום של הנגיף, במקום בחיסון המבוסס על נגיף מומת או מוחלש. בטכנולוגיה זו נעשה שימוש בנגיף דומה, שמטרתו לדמות את נגיף היעד (קורונה במקרה הנוכחי) ולגרום לגוף לפתח חיסון טבעי נגדו. בשבוע שעבר הסביר
ביל גייטס, כי מדובר בטכנולוגיה חדשנית, שפיתוחה עשוי להוביל ברבות הימים אפילו למציאת חיסון לסרטן.
היל והמכון פועלים מזה 20 שנה לפיתוח חיסונים בטכנולוגיה זו וכבר ערכו למעלה מ-70 ניסויים קליניים בחיסונים כאלו. רק אחד מהם הגיע לשלב של ייצור מסחרי, כאשר בשנת 2014 יוצרו מיליון מנות נגד הנגיף המחולל את הקדחת. חיסון זה הוא הבסיס לעבודתם הנוכחית של היל, גילברט ואנשיהם. גילברט הצליחה להשתמש באותו נגיף כדי לפתח חיסון לסארס, שהיה למעשה גרסה קודמת וקטלנית פחות של הקורונה.
צוות המדענים באוקספורד כבר משתף פעולה עם שש חברות תרופות באירופה ובאסיה, כך שהללו יוכלו לייצר מיליארדי מנות של החיסון - אם וכאשר יוכח כיעיל ובטוח ויאושר לשימוש. אף אחת מן החברות לא תקבל בלעדיות, וכך ניתן יהיה לייצר במהירות גדולה בהרבה מאשר כרגיל. כרגע אין הסכמה עם יצרנית כלשהו בארה"ב, משום שחברות אלו דורשות בלעדיות על הייצור - והמדענים אינם מוכנים להעניק אותה בשעת חירום זו.
תורמים חיצוניים מעניקים מיליוני דולרים למחקר באוקספורד, כך שניתן יהיה להתחיל בייצור בבריטניה ובהולנד עוד לפני שהחיסון יאושר. המטרה היא שיהיו מוכנות כמה שיותר מנות ביום האישור, תוך שהתורמים מוכנים להסתכן בכך שכספם יירד לטמיון אם לא יינתן אישור כזה.
