"רוב חולי הקורונה הקשים סובלים מלחץ דם או סוכרת, שהן מחלות תזונתיות. 10,000 איש מתים כל שנה בישראל מתזונה לקויה ומהשמנה, ועם זאת, 20% מהאוכלוסייה סובלת מאי-ביטחון תזונתי", כך דיווחה הד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, לוועדת הפנים והגנת הסביבה, שדנה (יום ג', 9.6.20) בתוכנית "שינוי כיוון 2020 - יעדים במדיניות הישראלית להתמודדות עם שינויי האקלים".
"העולם חווה טראומה גלובלית של משבר בריאותי, חברתי וכלכלי, אבל המשבר הגדול בדרך", אמרה יושב-ראש הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ'. "לכן הזמנתי את נציגי תוכנית שינוי כיוון להציג את תוכניתם בפני הוועדה. התוכנית מפרטת שינוי כיוון בחמישה תחומים מרכזיים - אנרגיה, תחבורה, היחס למערכות הטבעיות, חקלאות ותזונה ותכנון עירוני - לכל תחום נקדיש דיון ייעודי בהמשך כאן בוועדה".
הד"ר אדלר: "חייבת לקום מועצת מומחים. ביטחון תזונתי לא יכול להיות בלי חקלאות נתמכת. בוועדת האקלים במדריד דובר על החקלאים כלוחמי אקלים. ברגע שחקלאים לא מגדלים, היבואנים יגבו מחירים גבוהים מאוד. המשמעות היא קיומית, כמו ביטחונית".
רם עמר, ראש צוות NZO: "בשונה מהיעד שהציב משרד האנרגיה ניתן להגיע עד שנת 2030 ליעד של 50% חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל".
ח"כ רם בן ברק (יש עתיד): "יש בארץ קהילות, כמו בהרדוף, שרוצות לייצר חקלאות אורגנית. הן עושות ניסויים ללא תמיכת המדינה. צריך לבדוק איך זה משפיע על הצרכנים. אם מישהו אוכל ביצה שגודלה ללא אנטיביוטיקה, בחשבון הכולל זה יותר זול מביצה מטורקיה שעולה 4 אגורות פחות".
חיימוביץ': "הרבה קהילות רוצות להיות אקולוגיות ומחפשות מקומות להקים כפרים אקולוגיים. ביקשתי ממרכז המידע והמחקר של הכנסת סקירה על סל המזון המפוקח, שבמתכונתו הנוכחית מאוד לא בריא".
עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "למה חייבים חוק אקלים? יש לקבע מחויבות כלפי אזרחי ישראל וכלפי העולם. נאמר לנו שהשרה להגנת הסביבה מתכוונת לתמוך בחקיקה. היום, במקום פלטפורמה של חקיקה ראשית יש החלטות ממשלה, הנחיות ותוכניות עבודה. בתחום כל כך חשוב צריך משהו מחייב, הקצאת תקציבים וגורם מתכלל. כשתהיה ודאות כלכלית, גם המשקיעים יסיטו השקעות לכיוון הזה".
יו"ר הוועדה סיכמה: "הוועדה תקיים דיון במסגרת דיוני ההערכות למשבר האקלים בהשתתפות שר החינוך בנושא קידום הוראת אקלים וחינוך לקיימות. הוועדה רשמה לעצמה את כוונת הממשלה לקדם את התוכנית הממשלתית 2050 בהובלת המשרד להגנת הסביבה ותקיים דיוני מעקב אחר מימוש התוכנית וכן אחר כוונת המשרד לקדם חוק אקלים".
יום הסביבה התקיים (ג') בכנסת במתכונת מצומצמת, בשל מגבלות הקורונה. השרה להגנת הסביבה, ח"כ גילה גמליאל, נאמה במליאת הכנסת ואמרה: "דווקא היום, בצד האתגרים שזימן משבר הקורונה, עלינו להתעקש לקדם צמיחה כלכלית שתומכת בסביבה. על מדינת ישראל להקדים ולהיערך למשברים משמעותיים העומדים לפתחה, ובראשם שינויי האקלים והידלדלות המגוון הביולוגי. אלה אתגרים גלובליים בעלי השלכות מהותיות, גם על מדינת ישראל. משבר הקורונה נתן לכולנו הזדמנות 'לחשב מסלול מחדש'. מדינת ישראל, כאומת סטארט-אפ, חייבת לנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי, לעודד ולמנף השקעות בתעשיית הקלינטק ובטכנולוגיות פורצות דרך לפיתוח אנרגיות חלופיות. עקרונות מתווה ההשקעות שהגשתי לממשלה, מבוסס על אסטרטגיית השקעה המניבה פירות והתייעלות, ויוכל להוביל לחיסכון וליצירת הכנסות כלכליות בהיקף של מיליארדי שקלים".
