"הוועדה הולעטה בים של נתונים"

ועדת הכלכלה קיימה (יום ג', 30.6.20) מעקב אחר הרפורמה בתחום הבנקאות והאשראי, שנועדה לצמצם את הריכוזיות ולהגביר את התחרות בענף הבנקאות. זאת בהמשך למעקב שהחלה הוועדה לקיים עוד בכנסת ה-20, אחר יישום החוק שנועד להגביר את התחרות בין הבנקים ולהוריד את מחיר השירות לצרכן. בתוך כך אישרה הוועדה את בקשת האוצר לתקן את תקנות התוכנית הכלכלית, העוסקות בנושא מעבר של לקוחות מבנק אחד לאחר - ולדחות בחצי שנה את הכניסה לתוקף של ההוראה המחייבת לבצע ניוד חשבון מקוון. במהלך הדיון קיבלה הוועדה סקירה על אודות התקדמות הרפורמה, אולם היו"ר יעקב מרגי מתח ביקורת על הנעשה עד כה בנושא ואמר כי בבואו לענות על השאלה האם הוא קיבל תמונת מצב לגבי התקדמות והתפתחות תחרות בשוק האשראי הבנקאי - התשובה היא לא. באשר לאישור בקשת האוצר לדחות את הכניסה לתוקף של הניוד המקוון של חשבונות הבנקים, עד ל-22 בספטמבר 2021, הבהיר מרגי כי המשמעות היא שהמערכת מקבלת עוד שנה ושלושה חודשים ולא תהיה לה עילה לבקש ארכה נוספת. "אל תעזו לבוא לבקש בקשה שנייה", אמר. את הסקירה על יישום הרפורמה לתחרות בענף הבנקאות פתח סגן הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, שציין כי ההכנסות של הבנקים מעמלות וריביות עומדות על 60 מיליארד שקל בשנה - וזה שוק שהוא גדול פי כמה וכמה משווקים אחרים בהם הוועדה מטפלת, כמו חלב, תעופה, תקשורת. לכן, הסביר גרדוס, הממשלה שמה לה למטרה לטפל בענף שהוא מאוד ריכוזי ועלותו לכל משפחה נאמדת באלפי שקלים בשנה. עוד ציין גרדוס כי אחד מחסמי התחרות הוא מערכת המחשוב, והוסיף כי המדינה פרסמה מכרז להשקעה של 200 מיליון שקל בלשכת מחשוב בנקאית, שתוכל לתת שירותים לבנקים חדשים או אגודות אשראי. "המפץ התחרותי הולך לקרות בשנה הבאה, כשלשכת המחשוב תפעל ושירותי המידע יהיו זמינים. בשנה הבאה נראה פרי לכל העמל שנעשה בשנים האחרונות", אמר. מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, הד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, אמר כי הוא לא מאמין במפץ גדול שיוצר תחרות ביום אחד, אלא בשינויים קטנים שיביאו אט אט את התחרות. הוא הוסיף כי נעשו מהלכים, בהם הפחתת דרישות ההון העצמי, שנועדו להקל על-כניסת בנקים חדשים ואמר כי ניתן לראות ירידה במדדי הריכוזיות והתקדמות הדרגתית לקראת תחרות. עם זאת, לאחר הסקירה אמר היו"ר כי הוועדה הולעטה בים של נתונים אבל לא קיבלה תמונה לגבי התקדמות והתפתחות תחרות. עו"ד דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים, אמר כי ליווה הרבה רפורמות אך זו החשובה מכולן, בגלל ההשפעה על הציבור, והקשה מכולן. הוא ביקש להדגיש כי אינו מייצג שום גוף שיש לו אינטרס בנושא, ואמר כי תחרות נבדקת מול האנשים ברחוב. "הם אלה ששואלים מי מתחרה עלי? האם הריבית יורדת? והאם אני יכול להבין מה שמציעים לי? ואלה השאלות שהיו צריכות לעלות בדיון הזה. הכוונה הייתה שתוך שנתיים-שלוש יהיו פה נותני אשראי חוץ בנקאיים בהיקפים משמעותיים יותר, שיתחרו על האשראי לצרכן. הוועדה צריכה לוות את היישום עד יוני 2021, אז מתלכדים כל החיילים על לוח השחמט ואמורים להבקיע, ואז צריך לראות פריצה תחרותית וירידה בריביות". היו"ר מרגי התייחס גם להתנהלות המערכת הבנקאית בתקופת הקורונה, ואמר כי הבנקים נמצאים בחזית וסופגים אש מהציבור. הוא הוסיף כי האצבע המאשימה שלו אינה מופנית כלפיהם במקרה זה, ושאל האם הממשלה, האוצר ובנק ישראל נתנו להם ביטחונות כדי לאפשר לציבור ליהנות מאשראי בתקופה הקשה. "הבנקים חוטפים אש צולבת מהציבור וזו נורת אזהרה לממשלה, לבנק ישראל ולמפקח על הבנקים. בסוף הם עומדים מול משק הבית המתוסכל ויקום מתוסכל אחד שיאבד שליטה", הזהיר. ח"כ יבגני סובה אמר כי הסקירה לא התייחסה כלל לפעולות המערכת הבנקאית בקורונה. ח"כ בועז טופורובסקי אמר כי מטריד אותו שהיישום לוקח יותר מדי זמן. ח"כ אתי חוה עטייה שאלה כיצד זה מיטב עם החלשים והקשישים. בסיכום הנושא אמר היו"ר מרגי כי בכוונתו להפעיל לחץ על הממשלה לקדם את הרפורמה, שכן התחרות היא מתבקשת. עטיה הציעה להקים קרן הלוואות למודרי אשראי ולקיים דיון לגבי האוכלוסייה החלשה שקשה לה לקבל אשראי. היא ביקשה להגדיל את הרף המינימלי באשראי ולא להקטינו, לאפשר לגופים חדשים להתחרות בבנקים ולבדוק כיצד השפיע מאגר נתוני האשראי על החלשים. לדבריה, תמשיך לעקוב אחר הטיפול בנושאים אלו למען החלשים בחברה, הנמצאים בתקופת משבר כלכלי שלא ידענו כמותו. בתוך כך, כאמור, אישרה הוועדה את בקשת האוצר לדחות בחצי שנה את ההוראה המחייבת את הבנקים לבצע ניוד חשבון מצורה מקוונת, נוחה, מאובטחת וללא עלות. החובה הייתה אמורה להיכנס לתוקף ב-22 במרס 2021, אך לאחר התיקון תיכנס לתוקף רק ב-22 בספטמבר של אותה שנה. הדחייה אושרה לאחר ביקורת שמתחו היו"ר מרגי וחברי הכנסת על עצמם הבקשה. "אי אפשר לדבר על רפורמה בבנקאות בלי שנשלים את האפשרות למעבר בין בנק לבנק בלחיצת כפתור. אף לקוח לא צריך להיות כבול", אמר מרגי. נציג האוצר, כפיר בטאט, הסביר כי צריך מערכת שתעבוד בתיאום מושלם וללא שום תקלה, ואמר כי כל הגורמים עובדים על זה לילות כימים. הוא הוסיף כי בכוונת האוצר להביא את תיקוני החקיקה הדרושים לשם כך בחוק ההסדרים. מנהלת פרויקט המעבר בין הבנקים במרכז הסליקה הבנקאי (מס"ב). אודליה אוסטרובסקי משה אמרה כי ההתקדמות עומדת על 30-25 אחוז מכלל הפעולות שצריכה המערכת לעשות. לדבריה, לאחר ההארכה ניתן יהיה לעמוד בלוח הזמנים. עם זאת, נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, אמר כי ההארכה לא תספיק. "התרענו שלא נעמוד בזמן ולא כי אנחנו לא רוצים. צריך הארכה של שנה כדי לייצר מערכת מושלמת", אמר. ח"כ בועז טופורובסקי אמר כי המעבר הוא קריטי לצרכנים לשם הגברת תחרות והורדת מחירים. ח"כ עידן רול הוסיף כי הוא לא השתכנע שצריך הארכה, ואמר כי אם היה לקוח שהיה רוצה את המוצר עכשיו אז הוא היה מוכן. עם זאת, הוא הסכים לתמוך בבקשה לאחר הדברים שאמר היו"ר מרגי, לפיהם אין בכוונתו לתת הארכות נוספות ובכוונתו לוודא שהתיקונים הדרושים ליישום המהלך יכנסו לחוק ההסדרים הקרוב. כאמור, הבקשה אושרה פה אחד, בתמיכת היו"ר מרגי, ח"כ רול, ח"כ טופורובסקי, ח"כ סובה וח"כ הילה שי ואזן.