8,225 ספרים ראו אור בישראל בשנת 2019 לעומת 8,571 בשנת 2018. מדובר בירידה קלה שייתכן שנובעת מכך שחלק מהספרים שיצאו לאור בהוצאות עצמאיות פרטיות בסוף השנה, לא נשלחו אל הספרייה הלאומית בתחילת 2020 עקב משבר הקורונה. כך עולה מנתוני הוצאת הספרים בשנה שחלפה שמפרסמת (יום ד', 17.20) הספרייה הלאומית.
עלייה חדה נרשמה בהוצאת ספרי מקור בפרוזה ושירה - 1,750 ספרי פרוזה ושירה בשנת 2019 לעומת 1,280 בשנת 2018. מתוך כלל הספרי הפרוזה והשירה שראו אור ב - 2019, 1,274 הם ספרי מקור ישראלים, גידול של 52% ביחס לספרי המקור שיצאו לאור בשנה שעברה (840). רובם המכריע נכתב בשפה העברית, אך בולטים גם הספרים שנכתבו בערבית (53), באנגלית (27) וברוסית (26).
484 ספרי הפרוזה והשירה המתורגמים מהווים גידול של 10% לעומת 440 אשתקד, ורובם תורגמו מאנגלית (378) וצרפתית (22). אנגלית לעתים מהווה שפת ביניים: לפחות 9 פרסומים שבמקור יצאו בשפות אחרות תורגמו מן התרגום האנגלי. ההסבר לגידול נובע הן משיפור שיטת איסוף וניתוח המידע של הספרייה הלאומית המתקבל מהוצאות הספרים, והן בשל גידול משמעותי בכתיבת סוגות ספרים אלו.
גידול משמעותי גם בהוצאות ספרי ההדרכה (עלייה של 48% ביחס לשנה הקודמת) - 409 ספרי הדרכה ב-2019, לעומת 276 בשנת 2018. עיקר הגידול הוא בספרים העוסקים ברוחניות והעצמה אישית. במספרים יצאו אשתקד: 40 ספרי בישול; 51 מדריכי טיולים, רובם ליעדים בינלאומיים (בעידן שלפני הקורונה....); 71 ספרים על הורות, זוגיות וזקנה; 32 ספרים על התנהלות כלכלית ופיננסית נכונה ועוד. התחום בו יצאו המספר הגדול ביותר של ספרי הדרכה הוא בנושאי רוחניות והעצמה אישית - 152 ספרים. ספרים אלו כוללים ספרים הדרכה ל'חשיבה חיובית', 'שלווה פנימית', 'העצמה אישית', 'תהלכים נפשיים' שמקורם ביהדות ובבודהיזם וכדומה.
ירידה חדה נרשמה במספר ספרי העיון, לרבות במספר הכותרים בקטגוריית הספרות הדתית וההלכתית. סוגה זו של ספרי העיון חוותה ירידה של יותר מ-10% לעומת ספרי העיון שהתפרסמו בשנת 2018, ובמספרים מוחלטים - אשתקד יצאו אלף ספרי עיון פחות מהשנה הקודמת. ירידה זו באה לידי ביטוי בספרים מתחומי מדעי היהדות שירדו ב 12%. תחום זה הוא רחב ביותר וכולל בתוכו ספרות תורנית, מחקרית ופופולרית בנושאי מקרא, ספרות חז"ל והלכה, היסטוריה יהודית, מחשבת ישראל ועוד. ירידה נוספת הייתה גם בספרי העיון בנושאי הסכסוך הישראלי פלשתיני וכן הייתה ירידה קלה במספר הביוגרפיות. בנוסף, בשל משבר הקורונה, חל השנה עיכוב במשלוח לספרייה הלאומית של ספרי עיון שיצאו לאור בסוף שנת 2019 בהוצאות פרטיות ועצמאיות וכן בהוצאות של גופי מחקר, כך שיתכן שבפועל מספר ספרי העיון שיצאו אשתקד מעט גדול יותר.
עלייה במספר ספרי המקור לילדים
בשנת 2019 הגיעו לספרייה 1,245 ספרי ילדים ונוער, גידול של 19% ביחס לאשתקד. רובם המכריע (92%) של ספרי הילדים מתפרסמים בשפה העברית. 3.8% באנגלית, 3.3% בערבית והיתר ברוסית, צרפתית ויידיש. חלה עלייה במספר ספרי המקור לילדים. כ-70% מספרי הילדים הינם ספרי מקור ישראלים (לעומת 65% בשנה שעברה). מרבית החומר המתורגם מקורו באנגלית (76%), צרפתית (9%) וגרמנית (5%).
אשתקד יצאו לאור גם 47 ספרים לגיל הרך (ספרי קרטון). רבים מספרים אלו הינם 'ספרים קלאסיים' שגם ההורים גדלו עליהם וקוראים אותם לדור הבא. מגמה שממשיכה משנים קודמות היא ריבוי ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה. 88 ספרי פנטזיה; 9 ספרים על מפלצות; 9 ספרים על חד קרן ועוד רבים המערבים בינהם מציאות ודמיון יצאו לקהל הילדים והנוער. רובם של ספרים אלו (64%) הינם ספרים מתורגמים. בנוסף יצאו לאור עוד 80 ספרי קומיקס, מתוכם 42% מיועדים לילדים בציבור החרדי.
עלייה מתונה בכתיבת ספרי ביוגרפיות על נשים
לאורך 72 שנות המדינה מרבית הביוגרפיות נכתבו על גברים, אך קיימת מגמה של עלייה מתונה לאורך השנים בכתיבת ביוגרפיות על נשים. למעשה, על-אף המספר הנמוך של ספרים שנכתבו על נשים חל גידול של פי שניים מאז קום המדינה: מ-9% מהביוגרפיות על נשים שהתפרסמו בשנת 1950 ל 18% מסך הביוגרפיות שיצאו לאור בשנת 2019 ומתמקדות בנשים.
בין הנשים עליהן נכתבו ביוגרפיות, בנוסף לגולדה מאיר: ציפי לבני, רוזה לוקסמבורג, הנריאטה סאלד וכן ספרים על נשים שלחמו בהגנה ובפלמ"ח ועל משוררות וסופרות. בנוסף, בעשור האחרון יוצאות לאור סדרות ביוגרפיות על נשים מובילות, המיועדת לילדים ולנוער.
זינוק במספר ספרי הביוגרפיות המתפרסמים מדי שנה
למעלה מ-24,500 ספרי ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות פורסמו בישראל מאז קום המדינה וכולם נשמרים, על-פי החוק, בספרייה הלאומית. לאורך שנות המדינה חלה עלייה גדולה מאוד במספר ספרי הביוגרפיות המתפרסמים מדי שנה. חלק מגידול זה ניתן לייחס לגידול בשוק הספרים בכלל - פי ארבעה כיום לעומת ראשית שנות המדינה, אולם חלה עלייה מתונה גם באחוז הביוגרפיות עצמן מסך הפרסומים. הסברים שונים ניתנו לתופעה: ההוזלה היחסית במחיר ההוצאה לאור של הספרים, יתר רצון להנצחה עצמית וכן מרכזיותם הגוברת של אישיים ידועים בשיח הציבורי בחברה הישראלית.
הנושאים הפופולריים ביותר בהוצאות לאור המסחריות הן ביוגרפיות על ניצולי שואה (17%); חללי צה"ל וקורבנות פעולות טרור (9%); אומנים ומוסיקאים (8%); סופרים ומשוררים (6%); ביוגרפיות על מנהיגים, פוליטיקאים וקצינים בכירים מהוות רק 4% מסוגה זו.
עברית היא השפה המובילה בפרסום ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות (84%), לאחר מכן אנגלית, רוסית וערבית. ניתן לראות שינויים לאורך השנים המבטאים את שינוי השפות המדוברות בחברה: משנות ה-80 חלה ירידה בביוגרפיות ביידיש, לעומת עלייה מקבילה ברוסית; אנגלית שעלתה מ-5 ספרים בלבד שיצאו לאור בשנת 1950 ל-40 בשנת 2019. מגוון השפות משקף גם את הביוגרפיה כצורך אישי, קהילתי וחברתי, ולא רק כשאיפה להגיע לרבי המכר. ביוגרפיות פורסמו בארץ גם בנורווגית, פרסית, ארמנית, אמהרית ודנית.
לאורך שנות המדינה התפרסמו למעלה מ-600 ביוגרפיות על פוליטיקאים וקצינים בכירים. כשישית מתוכם (102) הינם על ראשי ממשלה לשעבר, כאשר הבולט בין ראשי הממשלה הוא דוד בן-גוריון, עליו התפרסמו עשרות ביוגרפיות שתורגמו לשפות רבות בארץ ובחו"ל. אחריו במספר הביוגרפיות שיצאו לאור על מנהיגים נמצא יצחק רבין.
