על-פי נתונים שפורסמו השבוע במסגרת "כנס שדרות לחברה" במכללת ספיר, התברר שהעיר אופקים מדורגת במקום האחרון בין עיירות הפיתוח, עם שיעורי אבטלה גבוהים ועם שיעור זכאות לתעודת בגרות נמוך בהרבה מהממוצע הארצי.
אינני מתכוון למנות את כול הגורמים שהביאו את אופקים למצבה העגום הזה. אבל ניתן לקבוע כי גם הדג הזה מבאיש מראשו. אני מתבונן בקנאה בערי פריפריה מצליחות ויודע שהאשם הוא קודם כל בנו, תושבי העיר. אנחנו אלה שלא השכלנו ולא למדנו עם השנים להעמיד בראשנו מנהיגים שינהגו את עגלת העיר למחוזות טובים ומצליחים יותר. אין זה סוד שאני איש פוליטי ובעבר כיהנתי כראש העיר. לא יהיה זה נכון מצידי להלל ולשבח את תקופת כהונתי ואני בהחלט מודע לכך שלצד העשייה הרבה שהייתה בתקופתי, נעשו גם לא מעט טעויות. ועם זאת, מעולם לא הגיעה אופקים למצב העגום והמדכא שבו היא מצויה כיום.
לא אחדש ולא אפתיע איש אם אומר כי השלטון המרכזי בישראל - כל שלטון מרכזי, מאז ומעולם - מקפח את הפריפריה. תקציב החינוך "לראש ילד" בדרום, נמוך בהרבה מן התקציב לילד במרכז הארץ. איכות שירותי הבריאות הניתנים לנו, תושבי הדרום, נמוכה מזו שמקבלים באזור המרכז. גם בתחום ההשקעה בתשתיות המצב דומה. התקציבים לתכנון התשתיות והתקציבים המושקעים בפועל, זעומים בהשוואה לאלה הניתנים לפרויקטים דומים במרכז הארץ. ועל תקציבי רווחה, תרבות ופנאי אין טעם להרחיב את הדיבור.
ועם כל זאת, את ההידרדרות של אופקים לאחור, ניתן לתלות בנו התושבים. רק בנו. אנחנו אלה שלא השכלנו לבחור את מנהיגי הציבור הנכונים שיצעידו אותנו קדימה.
בצבא שגור המשפט "אין חיילים לא טובים -יש מפקדים גרועים". זה נכון גם באזרחות. באופקים יש לנו נוער נהדר וכשניתנות לו הזדמנויות - התוצאות לא מאחרות לבוא. שיעור המתגייסים ליחידות קרביות, גבוה באופקים מן הממוצע הארצי, צעירים מאופקים השתבצו בחברות כלכליות ובחברות ממשלתיות גדולות והדוגמאות עוד רבות.
כשאני מתבונן סביבי בנגב, אני רואה ערים רבות שמצבן טוב בהרבה מזה של אופקים וזאת אף שגם שם, מתמודדים עם אותם קשיים שאיתם מתמודדת אופקים.
כשבראשות העירייה ניצב אדם נחוש, אכפתי ובעל חזון, התוצאות ניכרות בשטח ומאידך, כשבראש העירייה עומד עסקן פוליטי נרפה, הרואה בעירייה מקום עבודה ותו לא, גם אז התוצאות העגומות לא מאחרות לבוא - ואת פירותיה הבאושים של תוצאה זו אנו, תושבי אופקים, "אוכלים" כיום.
באומרי כל זאת, אני מבקש להזדרז ולהוסיף: אסור לנו לוותר ולשקוע במרה שחורה. אסור לנו לראות בהנהגה המקומית שנכשלה בעבר גזירת גורל. יש באפשרותנו, בעבודה קשה ומאומצת, לחלץ את אופקים ואת עצמנו מן השפל שבו אנו מצויים כיום.
סיבה טובה לאופטימיות נותנת לנו ההחלטה שקיבל שר התחבורה באחרונה, להקים לתחייה את תוכנית בניית מסילת הרכבת מאשקלון, דרך שדרות, נתיבות ואופקים עד לבאר שבע. אני סמוך ובטוח שקו הרכבת הצפוי יתרום רבות לפיתוח העיר ומשפחות רבות מן המרכז ישמחו לעבור אלינו ולגדל כאן את ילדיהם - במרחבים הפתוחים והירוקים הסובבים אותנו. העתיד נתון כעת בידינו ואל לנו לשמוט שוב את ההזדמנות.
אני אופטימי.