גל עלייה צפוי - אך בינתיים תקציבי ארגוני העלייה דווקא מקוצץ, והיום (ד', 8.7.20) דנה ועדת העלייה והקליטה ביכולת פעילותו של "נתיב", האחראי לבדיקת הזכאות לעלייה ממדינות חבר העמים ומזרח אירופה. יו"ר הוועדה, דוד ביטן, הדגיש כי "בשנים הקרובות אנו צפויים לגל עלייה, ולכן חובה להכין את התשתית הארגונית והתקציבית לכך. יש מחסור בקונסולים בשגרירויות מדינות חבר העמים, ובכוח אדם ב'נתיב' בבדיקת הזכאות לעלייה של הפונים הצפויים. הכרחית תוספת לתקציב "נתיב" של לפחות 10 מיליון שקל לתקציב הקרוב". ביטן ביקש לקצר את משך זמן הטיפול בבקשות - האורך כיום כארבעה חודשים.
זאב אלקין, שר ההשכלה הגבוהה, ש"נתיב" בטיפולו, הוסיף כי עוד לפני פרוץ משבר הקורונה, נמשך התור לבדיקת זכאות העלייה בשגרירות ישראל במוסקבה - כחצי שנה. "המשמעות היא, שמי שמחליט לעלות - יוכל לבצע זאת רק בפועל בעוד שנה. בינתיים כמובן הוא יוכל לשנות את דעתו, ואנו נאבד את העולה הזה. בשגרירות יש מגבלת מקום ומגבלות ביטחוניות, והתבקש מקום אחר, שכבר קיבל את אישור משרד החוץ הרוסי".
לדברי אלקין, ב-2015 היה תקציב "נתיב" 80 מיליון שקל, ואילו כיום רק 56 מיליון שקל, כירידה ב-25%. הירידה נרשמה גם בבסיס התקציב וגם בתקצוב הפעילות, ובסיס התקציב לא הספיק אפילו להוצאות הקשיחות, כמשכורות מטה ושליחים.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו), לשעבר ממלא-מקום ראש "נתיב", הזהיר כי "בתקציב שכזה הארגון לא יוכל לתפקד, ולכן חד-משמעית זכאי עליה לא יוכלו להגיע".
לדברי נטע בריסקין-פלג, ראש "נתיב", "אין קיצורי דרך בבדיקת זכאות, זה נושא מורכב, עדין, האורך זמן. צריך לבדוק מסמכים מקבילים בארכיונים ולהתמודד עם תעשיית זיופים של מסמכים".
"נתיב" עוסק בייצוג מדינת ישראל במדינות חבר העמים, ולכך גם יש משמעות מדינית וחינוכית. בתחילת שנות התשעים הקים "נתיב" מרכזים ישראלים לתרבות, הפועלים בחסות הנציגויות הדיפלומטיות, ובהם מיזמים שונים בתחומי החינוך והתרבות. כיום פועלים תשעה מרכזים כאלו, במוסקבה, סנקט-פטרבורג, נובוסיבירסק, קייב, חרקוב, אודסה, דנייפר, קישינב ומינסק. המרכזים הישראלים מציגים את ההיסטוריה, המורשת ואת הישגיה התרבותיים והמדעיים של ישראל בפני כלל אזרחי מדינות אלו, ובהם גם קהל זכאי העלייה מכוח חוק השבות, כדי להעמיק את ידיעותיהם על מדינת ישראל.
