היו"ר לשעבר של המועצה לצרכנות והמנכ"ל בפועל שלה, עופר מרום, ניסה לסלק מתפקידו את אחד מיועציה המשפטיים, נסים מזרחי, לאחר שזה התנגד מנימוקים מקצועיים למהלכים שניסה לבצע. בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים אסר זמנית (7.7.20) לפגוע במעמדו של מזרחי, תוך ביקורת קשה על התנהגותו של מרום ועל אי-אמירת מצידו במסגרת ההליך.
המועצה לצרכנות היא חברה ממשלתית (75% המדינה ו-25% מכון התקנים). מזרחי מועסק בה מזה 13 שנים, כולל בתפקיד ממלא-מקום היועץ המשפטי שלה. מרום מונה כדירקטור בשנת 2017 בידי שר הכלכלה דאז (ושר המודיעין כיום),
אלי כהן, ובשנת 2018 מונה ליו"ר. במארס 2019 מונה מרום גם למנכ"ל בפועל לשלושה חודשים, אך מרום ממלא אותו עד היום. בחודש שעבר הוא הסיר את מועמדותו לתפקיד המנכ"ל הקבוע, בין היתר בשל הטענות שהעלה נגדו מזרחי.
בפנייתו לבית הדין טען מזרחי, כי כאשר מונה לממלא-מקום היועץ המשפטי במאי 2019, הוא נחשף לפעולות פסולות של מרום ולכן ביקש לאחר חודשיים לחזור לתפקידו כראש צוות אכיפה אזרחית. לדבריו, מאותו שלב החל מרום להתנכל לו, באוגוסט 2019 הוא הושעה, בנובמבר זומן לשימוע ובינואר השנה פוטר. המועצה ומרום טענו, כי מדובר בעובד בעייתי, אשר סירב לקבל את מרותו של מרום וביצע עבירות משמעת חמורות.
השופטת
שרה שדיאור קיבלה את גרסתו של מזרחי ודחתה את זו של המועצה ומרום. היא מציינת, כי הוועדה לאישור מינויים בחברות הממשלתיות הסכימה למינויו של מרום למנכ"ל בפועל - למרות ניגוד העניינים מול תפקידו כיו"ר ולמרות הפגמים שנפלו בהליך - רק משום שהמינוי היה לשלושה חודשים בלבד, וזאת בתנאי שיתפטר מן הדירקטוריון. באפריל 2019, מיד לאחר מינויו, הכביר מרום תשבחות על מזרחי כאשר ביקש ממשרד האוצר להעלות את שכרו. מכתב זה סותר חזיתית את הטענות המאוחרות יותר של המועצה ומרום נגד מזרחי, אומרת שדיאור.
המועצה ומרום גם העלו טענות נגד התנהגותו של מזרחי, אך התברר שמדובר בשני עניינים פעוטים משנת 2010. הם טענו, כי "תיקו האישי שופע אזהרות שקיבל" - אך בפועל הגישו אזהרה אחת בלבד, גם היא מ-2010. לעומת זאת, אומרת שדיאור, מרום לא דיבר אמת בעדותו בנוגע להפסקת העסקתו בדואר ישראל ב-2016: מרום טען שעבודותו הסתיימה בהסכמה, בעוד במסמך מזמן אמת כתב שהוא פוטר.
שדיאור עומדת על הסיבות לשינוי הקיצוני ביחסו של מרום למזרחי: הסתייגותו של מזרחי מבקשתו של מרום לעבוד בתשלום בעת חופשה בחו"ל, סירובו של מזרחי לתמוך בבקשתו של מרום לשלושה חודשי שכר כמנכ"ל עוד לפני מינויו וסירובו לאפשר למרום לקבל גמול מילואים למרות שהוא חייב כסף למועצה. כל אלו הובילו להתנכלות מצידו של מרום, אשר החלה בדרישה ממזרחי להגיש דוח בהול על עבודת מחלקת האכיפה האזרחית, תוך העלאת נימוק כוזב לבקשה ומסירת מידע כוזב לגורמי חוץ בנוגע לאותו דוח.
ביולי 2019 שלח מרום למזרחי דוא"ל פוגעני, בו ייחס לו עבירות משמעת ואסר עליו לפנות אליו במישרין. מרום גם הורה לעובדת במועצה לדווח לו מדי יום האם מזרחי מוסר דיווח יומי על פעילות מחלקתו, וזאת ללא כל סיבה ממשית. מרום הכניס הערות חסרות הצדקה לתיקו האישי של מזרחי והמשיך להתבטא כלפיו בצורה גסה, כולל מול עובדים אחרים במועצה. הוא אף איים להדיח את מזרחי לאחר שהלה סירב להיכנס אליו באופן מיידי. לא היה כל ממש בעבירות המשמעת שייחס מרום למזרחי, קובעת שדיאור.
שדיאור מותחת ביקורת גם על התנהלותה של רשות החברות. הרשות לא בדקה לגופן תלונות שקיבלה על מרום, אלא העבירה אותן לבדיקת הדירקטוריון - שהוא עצמו עמד בראשו עד זמן קצר לפני כן. בדיעבד התברר, כי מרום נתן הנחיות לדירקטוריון כיצד לטפל בתלונות נגדו. למרות זאת, טענה הרשות שהדירקטוריון ניהל דיון ראוי בתלונות - אלא שהיא לא הוכיחה שאכן כך היה. היא גם לא התערבה כאשר מרום החליט לפטר את מזרחי, למרות שנקבע בפירוש שכמנכ"ל זמני - אין לו סמכות לעשות זאת. בפועל הרשות הפכה לחותמת גומי להחלטותיהם של מרום והדירקטוריון, במקום למלא את תפקידה כגוף מפקח אובייקטיבי.
עוד קובעת שדיאור, כי השימוע שנערך למזרחי היה כה פגום, עד שיש לראותו כאילו כלל לא התקיים וממילא הפיטורים בטלים מעיקרם. הוא נערך בפני מרום לבדו; מכתב הזימון לשימוע לא נתן למזרחי זכות להגיב על מלוא הטענות נגדו, שחלקן הועלו רק בדיעבד; דירקטוריון המועצה לא קיים דיון של ממש בנושא; ורשות החברות ניזונה רק מפיו של מרום ולא בדקה את העובדות לאשורן. לבסוף מציינת שדיאור, כי גם מזכירת החברה, עו"ד מיטל בשרי, העלתה טענות קשות במיוחד על מעשיו של מרום והביעה חשש שיתנכל לה - וטענותיה לא נסתרו.
המועצה והרשות חויבו בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. נציגי הציבור אלי קדוש ואיריס שליט הסכימו עם שדיאור. את מזרחי ייצג עו"ד אופיר שמשון, את המועצה ומרום ייצגו עוה"ד חיים איזנר וחנה פורת, ואת רשות החברות - עו"ד אביגיל וון-וייק.
