היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, שוקל האם לנקוט הליכים פליליים נגד ניצב-משנה שרית פיליפסון, שהייתה ראש מחלקת תביעות תעבורה באגף התנועה. כך חושף (יום ב', 17.8.20) נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן, בדוח השנתי של הנציבות.
רוזן קבע אשתקד, כי פיליפסון אחראית למסכת של שקרים והסתרות בנוגע למהימנות מצלמות המהירות. פיליפסון הנחתה את התובעים הכפופים לה שלא למסור במשך שנה וחצי מידע להגנה ולבית המשפט. בשל הנחייתה של פיליפסון, גם מסרה התביעה הצהרות שקריות בבית המשפט ומנעה הצגת "ראיית זהב" שיכולה להביא לזיכויו של הנאשמים (כפי שאכן קרה בסופו של דבר). לגבי אחריותה של פיליפסון אמר רוזן, כי היא טענה בפניו בצורה שקרית שלא הייתה מעורבת בניהול התיק. העדויות הוכיחו, כי היא משלה ביד רמה בתיק זה, בו התגלתה "רשת שקר וחיפוי", תוך הטעיה מכוונת של בית המשפט בידי התובע - קצין בדרגת רב-פקד - ביחד עם פיליפסון.
רוזן קבע בדוח שלו, כי קיים חשד שפיליפסון והתובע ביצעו עבירה פלילית של שיבוש הליכים. ממלא-מקום המפכ"ל,
מוטי כהן, העביר אשתקד את פיליפסון לתפקיד אחר ומאוחר יותר ביטל את התפקיד שמילאה, אך היא לא הודחה מן המשטרה. מנדלבליט הודיע בפברואר השנה שהוא שוקל הליכים פליליים נגד פיליפסון; עד לחתימת הדוח השנתי של הנציבות בחודש שעבר לא נמסר עידכון נוסף.
הדוח מוסר, כי אשתקד הוגשו לנציבות 633 פניות - עלייה של 24% לעומת השנה הקודמת. 23% מהן נמצאו מוצדקות, ובשליש מבין אלו אף הגיש רוזן המלצות אופרטיביות. 39% מהתלונות נדחו על הסף, בין היתר משום שלא נגעו לתחומי סמכותו של רוזן. 25% מהתלונות נדחו לגופו של עניין והבירור של 22% הופסק, בין היתר משום שנגעו להליכים תלויים ועומדים או משום שהתלונה הובילה לפתרון הבעיה. הטיפול ב-89% מן התלונות הסתיים בשנה שעברה, ומשך הטיפול הממוצע היה 39 יום.
53% מהתלונות בכלל ו-66% מהתלונות המוצדקות היו על הפרקליטות; 12% מכלל התלונות ו10% מהתלונות המוצדקות - על מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה; 9% מכלל התלונות ו-15% מהתלונות המוצדקות - על התביעה המשטרתית; 4% מכלל התלונות ו5% מהתלונות המוצדקות - על היועץ המשפטי לממשלה (היתרה היו תלונות נגד גופים שאינם בסמכותו של רוזן). בין התלונות שנמצאו מוצדקות (רובן פורסמו במהלך השנה שעברה):
- עורך דינו של חשוד ברצח נעצר ובכך שיבשה המשטרה את ייצוגו של לקוחו.
- הפרקליטות מסרה מידע מטעה לבג"ץ, בעניינה של מועמדת למשרה בכירה. הפרקליטות טענה, כי האישה קראה לכוחות הביטחון לסרב פקודה - בעוד שבפועל היא קראה לממשלה שלא לתת פקודה בלתי חוקית.
- המשטרה הגישה בדיון מעצרים חומר חסוי לעיני השופט בלבד, למרות שלא הייתה הצדקה להסתירו מהסניגור.
- הפרקליטות הערימה קשיים במסירת חומר לנפגעת עבירה לצורך תביעה אזרחית שהגישה נגד מי שפגע בה.
- עורכי דין רבים חוששים להתלונן בנציבות, שמא ייתקלו בתגובה עוינת או ב"כתף קרה" מצד הפרקליטות כלפיהם וכלפי לקוחותיהם.
- עיכובים חוזרים ונשנים בפרקליטות פגעו בזכותה של מתלוננת להגיש ערר על סגירת התיק בתלונתה.
- המשטרה העבירה לרוזן תמונה עובדתית חלקית בתלונה לגבי ייצוג בדיני מעצרים, אשר גרמה לו לקבל את התלונה נגד קצין משטרה. הקצין ביקש עיון חוזר והציג את התמונה המלאה, ובעקבות זאת ביטל רוזן את החלטתו נגדו.
- מח"ש לא העבירה חומרי חקירה רבי חשיבות לסניגורו של קצין משטרה שהואשם בהעברת מידע לראש ארגון פשיעה תמורת שוחד. מח"ש מסרה לבית המשפט ולהגנה הצהרות לא-נכונות בנוגע לקיומן של ידיעות מודיעיניות שיכלו לסייע להגנה. המחלקה הגדירה הסכם עם עד מדינה כ"הסדר טיעון" ובנימוק זה סירבה למסור להגנה את החומר הרלוונטי על כריתתו.
- טוען מעצרים מטעם המשטרה הועבר מתפקידו לאחר שנמצא, שמסר הצהרת שקר לבית המשפט בנוגע למועד הגשת בקשת מעצר ודבק בה למרות טענות ההגנה.
- טוען מעצרים אחר טען, כי עורך דין נעצר על סמך צו שיפוטי - והתברר שאותו צו מעולם לא נחתם.
רוזן מוסר, כי בעקבות ממצאיו בוחנת הפרקליטות בניית מנגנוני פיקוח על הטיפול בעררים על החלטותיה ומינוי גורם שיפקח על הטיפול בעררים. עוד נמסר, כי בעקבות מסירת מידע שגוי על המרשם הפלילי - כולל לבית המשפט העליון - הונחו התובעים לוודא את קליטת הדיווח על סגירת תיק במערכת הרישום הפלילי ולסגור בפועל את התיק רק לאחר מכן. עוד אומר רוזן, כי הפרקליטות מקיימת עבודת מטה כדי להדק את הפיקוח על תיקים המוחזרים למשטרה להשלמת חקירה, כדי למנוע סחבת בלתי סבירה - כפי שחשף בכמה מהחלטותיו. היא גם בוחנת את המלצתו, לפיה אם גוף ממשלתי אינו מאפשר לה להגיב בזמן לעתירה נגדו - הפרקליטות תסכים להוצאת צו על תנאי נגדו או שלא תגן על עמדתו.
מהדוח עולה, כי רוזן לא הצליח מאז 2017 לקדם את בקשתו להכניס שינויים משמעותיים בחוק על פיו פועלת הנציבות. רוזן מבקש לאפשר לו לפתוח בבירור יזום ולקבל תלונות גם ממי שלא נפגע במישרין; להבטיח את עצמאותה המוחלטת של הנציבות, במיוחד מול היועץ המשפטי לממשלה; לתת תוקף ברור להמלצותיו, מותנה באישור שר המשפטים; ולפרסם יותר פרטים על תלונות שנמצאו מוצדקות.
