הוועדה דנה גם בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש"ף-2020, בהתאם למנגנון האישור שנקבע ב"חוק הקורונה הגדול".
היא דנה בתקנות שנכנסו לתוקף ב-11.8.20 ובתיקונים שאושרו אתמול על-ידי הממשלה ונכנסו היום לתוקף. התקנות קובעות מגבלות על הפעלת מקומות עבודה שעיקרן החלת חובת מינוי ממונה קורונה ועמידה בכללי "התו הסגול" על מקומות עבודה שמעסיקים מעל 10 עובדים, לרבות מתנדבים ונותני שירות, וסמכות סגירת מקום עבודה לצורך חקירה אפידמיולוגית
בניגוד לתקנות שעת החירום שמכוחן נקבעו ההגבלות תחילה, תקנות אלו אינן חלות כלל על מקומות עבודה קטנים שבהם מועסקים פחות מ-10 עובדים, ומנגד הן דורשות מכלל המעסיקים שעליהם הן חלות לקיים את כללי התו הסגול, ואינן מאפשרות הגעה של אחוז מסוים מהעובדים מבלי לקיים את הכללים האמורים.
התקנות חלות כמעט על כל המעסיקים במשק, לרבות במגזר הציבורי, מלבד הגורמים שהוחרגו מחוק המסגרת. אולם מהסמכות הקבועה בתקנה הנוגעת לסגירת מקום לצורך חקירה אפידמיולוגית, הוחרגו כל משרדי הממשלה וכן מספר רב של עסקים שנחשבים כנותני שירותים חיוניים או התומכים בשירותים אלו.
בהתאם לחוק, תקנות שהותקנו לפי החוק יוגשו לוועדה של הכנסת והכנסת תהיה רשאית לאשר את התקנות כולן או חלקן, או לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן בתוך 24 שעות. ככל שלא התקבלה החלטה בפרק הזמן הזה – יתפרסמו התקנות וייכנסו לתוקף עם פרסומן (בתום 24 שעות ממועד קבלת ההחלטה), והוועדה בכנסת תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן כאמור לעיל, בתוך 7 ימים – בנוגע להגבלות החלות על המרחב הפרטי והציבורי, או בתוך 14 ימים – בנוגע להגבלות על פעילותם של עסקים ומקומות הפתוחים לציבור.
הוועדה רשאית גם לאשר רק חלק מהתקנות (להבדיל מהכלל הרגיל שמאפשר רק לאשר או לא לאשר את התקנות כולן כמכלול) וכן לשנות את תקופת תוקפן. כמו-כן לוועדה יש סמכות ייחודית לגבי העבירות הפליליות שבתקנות – אם הוועדה מחליטה לא לאשר את חלקן (בדיעבד), הכלל הוא שהאחריות הפלילית תתבטל וקנסות ששולמו יוחזרו.
יו"ר הוועדה התייחס להחרגת משרדי הממשלה ואמר: "חלקם הגדול מספקים שירות חיוני אבל זה משחק באש. צריך למצוא את הדרך להבדיל אותם ממקומות עבודה אחרים אבל שיהיה מדרג של עין מקצועית שבוחנת ומקבלת החלטות, אם משרד ממשלתי ישותק בסוף בגלל הדבקה, יצא שכרנו בהפסדנו".
בהתייחסו לדרישת חלק מחברי הוועדה לבטל את הסעיף הנוגע לסגירת מקומות לצורך חקירה אפידמיולוגית אמר: "יש לנו אפשרות לבטל סעיפים אך אני מעדיף להיות פרקטי ולהכניס את הדברים ללוח זמנים. לכן לגבי אותן תקנות שאנחנו רוצים לשנות והבהרנו למשרדי הממשלה מה עליהם לעשות, נאשר את המכלול ל-21 יום ואת הסעיפים הבעייתיים נאשר ל-5 ימים. גם אנחנו וגם משרדי הממשלה מבינים שאם הסעיף יפוג האחריות תהיה עליהם. מחר ב-10 נקיים דיון מסכם וניתן תוקף של עד 5 ימים לסעיפים הדורשים תיקון".
סגנית יועמ"ש משרד האוצר, עו"ד אפרת פרוקצ'ה: "עד היום מעסיק יכול היה לאפשר שהיה של 30% מעובדיו או לקיים את הוראות התו הסגול. היו אי-בהירויות ביחס למי יכול להיכנס. כיום אנחנו במצב טוב יותר בנוגע להידבקויות ולכן הורדנו את הגבלת ה-30% אך שינינו כך שכל המעסיקים יצטרכו לעמוד בתו הסגול. בשל כך השארנו את הוראות הליבה שלא יהוו נטל כבד מדי. שינוי משמעותי נוסף הוא שכל המעסיק 10 עובדים ומטה במקומות שאינם פתוחים לציבור, שכל תפקידם הוא עבודה בתוך משרד ואין קבלת קהל-לא מחויב לקיום הוראות התו הסגול. להבנתנו ההידבקות במקומות העבודה אינה מאסיבית ואם פועלים לשמירה על היגיינה וריחוק, ההדבקות הופכת מזערית".
יועמ"ש התאחדות בוני הארץ, עו"ד קובי פלקסר: "ענף הבנייה הוחרג בנוסח התקנות הקודם מבחינת מספר העובדים וההגבלות וחשוב שזה ימשיך כך. בתקנות הנוכחיות אין החרגה לענף הבנייה לעומת זאת בתוספת לתקנות יש החרגות לתעשיות התומכות בענף הבנייה. זה ענף חשוב לפעילות המשק ונדרש לשמור על רציפותו. לא ייתכן שמפעל אספלט יוחרג וענף שמשתמש באספלט לא. בבדיקה עם האוצר נאמר שהם תומכים בהחרגה כך שלא ברור למה נציגת האוצר בדיון מתנגדת".
פרוקצ'ה השיבה: "בעבר היו הרבה מעסיקים שהוחרגו מהוראות התו הסגול כמו קבלנים, מקומות עבודה חיוניים ועוד אך כרגע ההחרגות לא רלוונטיות כי אנחנו מאפשרים 100% תפוסה של עובדים, רק כולם חייבים לעמוד בתו הסגול. כשם שמקומות עבודה חיוניים לא מוחרגים מהתו הסגול ביחס לעובדים, קל וחומר בענף הבנייה".
חלק ניכר מהדיון נסב סביב הסעיף המאפשר סגירת מקום עבודה עקב הדבקה במקום העבודה. יו"ר הוועדה ח"כ אשר: "חייבות להיות מדרגות והבנייה של שיקול הדעת. זה אחד הסעיפים שנקצר אותם כדי לאפשר לממשלה זמן לתקן אותם".
ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "זה בדיוק המקום בו נוצר חוסר אמון בין הממשלה לאזרחים. לא יכול להיות שהממשלה אומרת שכשיש נדבק אחד הסעיף לא חל עלינו כי אנחנו יודעים להתמודד אחרת, אל מול עסק פרטי שאין לו שיקול דעת ואנחנו נסגור אותו עם הכוח הממשלתי. לא כל משרדי הממשלה יכולים להיחשב שירותים חיוניים. יש אגפים שלמים שהם חשובים אך לא מצדיקים החרגה מסגירה של 72 שעות. לא ייתכן דין אחד לממשלה ודין שונה לציבור".
עוד אמר כי "אין שום סיבה לאשר את הסעיף שהוא גורף ודרקוני. מעבר להחרגת מקומות ממשלתיים לעומת המגזר הפרטי, לפי פקודת בריאות העם רופא רשאי להכריז על הסגירה ואין בזה צורך. במקום הפתוח לציבור המנגנון קיים בהגבלות הפעילות שאושרו".
ח"כ אסנת הילה מארק (הליכוד): "דווקא עכשיו בעומק האבטלה, להפעיל סעיף גורף כזה? נכון לעדן אותו. עצמאי שנסגר לו המשרד לא מקבל פיצוי וזה יהווה כריתה לעוד ועוד ענפים. זה כלי אגרסיבי מאוד ואין שום צורך להפלות בין משרדי הממשלה למגזר הפרטי על מאות אלפי עצמאים. במקום שנקצר את התוקף, שיתארגנו ויביאו לנו מתווה עד מחר בבוקר".
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית: "רופאי בריאות הציבור כולל רופאים מחוזיים מבקשים להסיר את הסעיף הזה בכלל. זה לא שונה ממחלות מדבקות אחרות. יש מקרים נדירים בהם יש הצדקה לסגירה. הסעיף הזה שם את רופא המחוז בסיטואציה כ"כ מורכבת. אנשים נדבקים כל הזמן ובכל מקום, ההחלטה צריכה להיעשות בטח לא לצורך חקירה אפידמיולוגית. אם יש אירוע ואנשים נמצאים במקום, אפשר לתחקר בבת אחת בעוד כשסוגרים את המקום כולם מתפזרים. אם יש התפרצות כמו במשחטות יש היגיון לסגור מקום עבודה כזה אבל זה מקרה נדיר".
עו"ד איה דביר ממשרד המשפטים: "הממשלה ממעטת להוציא צווים לעצמה. זה נובע מתפיסת החיוניות שכן 80% ממשרדי הממשלה הם שירותים חיוניים. עם זאת, שמענו את ההערות ונשקול את הנושא".
בהתייחסה להפעלה מדתית של שיקול הדעת בהחלטה על סגירה אמרה כי: "שיקול הדעת המנהלי מופעל תחת משפט מנהלי שמחייב לפעול במידתיות ולהביא את השיקולים הענייניים בחשבון. השימוש בסמכות הזו שכבר עומדת מאז פסח נעשה רק פעם אחת וכן, מלכתחילה הרישא של הסעיף מדברת על גילוי ובדיקה כשמשרד הבריאות יודע להגיד כבר שההדבקה נעשתה במקום העבודה".
ד"ר ענת צוראל פרבר, עוזרת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "במהלך החקירה כשאנחנו כעוד לא בטוחים בתוצאות ורוצים לוודא שלא תהיה הדבקה נוספת, כשעולה חשד שההדבקה היא במקום העבודה, נעדיף לסגור את המקום עד קבלת התוצאות. היו מקומות עבודה עם הדבקה נרחבת כמו במשחטות, במוקדים שונים שאינם פתוחים לציבור. הסעיף הזה עמד עד היום ולא נעשה בו שימוש כמעט".
חלק נוסף בדיון התמקד בסעיף העונשין. עו"ד תמי סלע מהייעוץ המשפטי לוועדה: "הסעיף בנוסח הקודם קבע עבירה על מעסיק שאיפשר שהייה של מספר עובדים מעל המותר וכרגע, הסעיף מדבר על מעסיק שאיפשר שהייה של עובדים ללא מינוי ממונה קורונה, או שלא הציב שלט, או שלא דאג לחתימה על ההצהרה. כל אחת מאלו נקבעה כעבירה פלילית נפרדת יצוין כי לא נקבע קנס מנהלי בשל שיקולי אכיפה ופיקוח".
יו"ר הוועדה ח"כ אשר: "צריך לעשות הפרדה בין הדברים הפרוצדורליים שיש להפכם לקנס מנהלי שיכאב בכיס. מקומות עבודה לעיתים הם כמו תאים משפחתיים ויש לדאוג למדרג של התראות. הפרה ראשונית לא צריכה להוביל להגשת כתב אישום. צריך ניסוח שיכלול התראה ואם המעסיק מפר סדרתי, ניתן להפעיל את הסנקציות הפליליות".
עו"ד איה דביר ממשרד המשפטים: "במקומות עבודה הפתוחים לציבור חשוב שיהיה גורם אחראי להגיינה ולשמירת התו הסגול ומכאן הרף הגבוה של הפללה. במקומות עבודה שלא פתוחים לציבור יש יותר הקפדה על שמירת הפרטיות ולכן אכיפה מנהלית שם אינה דרך המלך, לא היינו רוצים ששוטרים ייכנסו לתת קנסות. הכוונה היא לטפל במעסיקים שמזלזלים ומתעלמים ולפי חומרת ההפרה, ניתן יהיה להפליל ברף הקיצוני. המשטרה מקבלת תלונות של עובדים ולא יכולה לעשות דבר. העמדות לדין פלילי כה מעטות ונעשות במקרים קיצוניים כך ששיקול הדעת כבר מוטמע".
יו"ר מחוז ת"א יפו והמרכז של ארגון נכי צה"ל, עו"ד עידן קלימן העלה את נושא סגירת בתי הלוחם בשל הקורונה: "קשה להפריז בעומק וגודל המשבר שחוו נכי צה"ל בעקבות סגירת בתי הלוחם. אנחנו מקפידים על הקפסולות ועל התו הסגול ומרגע הפסקת הסגר לא הייתה הדבקה אחת. לכן נבקש להחריג את ארבעת בתי הלוחם ובית קיי גם אם יש סגר והחמרה".
עו"ד תמי סלע מהייעוץ המשפטי לוועדה השיבה לדבריו: "לפי הפרשנות שלנו בתי הלוחם ובית קיי נכללים כבר עכשיו בתוספת המחריגה מקומות מסוימים מהסמכות לסגירת מקומות לצורך חקירה אפידמיולוגית. עם זאת, רשימת החריגים לא ברורה דיה ויש להבהירה כך שתהיה מובנת.
