דיון סוער (יום ב', 14.9.20) בוועדת הקורונה בכנסת על נתוני התחלואה, נתוני המתים מהמגפה וחלקו של הציבור בסגר העומד לפתחנו. יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון, הזהירה כי "הסגר הוא אסון כלכלי, נפשי ואפילו בריאותי. צריך להשקיע במערכת הבריאות, כי אין טעם לסגור אם לא נשקיע כדי שנצא למקום אחר – כמו חיזוק מערכת הבריאות. הציבור מסתכל עלינו – וכשמחליטים החלטות כה קשות, הציבור צריך לדעת שהדבר נקבע על בסיס נתונים מדויקים. מול הכרזת מנהלי בתי החולים 'אנחנו בקריסה חייבים סגר', ישנם מנהלים הטוענים 'יש עומס, הצוותים מותשים וחייבים לתגמל אותם, ולהעניק תקציבים וציוד ולפשט ביורוקרטיות – ובכך צריך לטפל'. ישנם כמה וכמה בתי חולים שמעוניינים לקלוט רופאים ואחיות חדשים – ונתקלים בסבך ביורוקרטי מיותר".
היא הדגישה כי "מאשימים הוועדה בפופוליזם כאשר היא ביקשה נתונים על בסיסם התקבלו ההחלטות. בעלות הסגר אפשר לשפר מאוד את מערכת הבריאות, ועל בתי החולים לא לבטל טיפולי-שגרה, ולהעדיף למי שאפשר - טיפול בקהילה". היא קראה לציבור לשמור על ההנחיות, כי "זה יכול להגיע לכל אחד".
הפרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, טען לגבי הנתונים, היקפם ואמינותם, כי "לא פעם גורמים מחליטים בלית-ברירה לפי מידע חלקי או לא מדויק מספיק. זה מה שיש ולפיו צריך לפעול, הצבא ו-8200 עוסקים כל העת בטיוב הנתונים. סיבת הפטירה נקבעת לפי הרופא החותם על תעודת הפטירה, והוא קובע מה היה הגורם המרכזי, המוביל, שהביא לפטירה. ככל שנה נפטרים בישראל מסיבוכי שפעת בהערכה 1000-700 איש, אבל שפעת כגורם הישיר והמיידי עומדת רק על 100 נפטרים. אי-אפשר להתייחס לנתונים לא מאומתים, או בעילום-שם, או שלא ברור כיצד נאספו הנתונים. לא המתנו בין הגל הראשון לשני, אספנו ידע ומידע רב, רכשנו ציוד רב ומגוון, הוספנו מיטות והכשרנו צוותי-טיפול נוספים. אנחנו נערכים לחורף בצורה משמעותית, ו-1,500 אחיות חדשות יסיימו את הלימודים וייכנסו למערכת". הוא הודה כי יש לפשט את הנהלים לקליטת רופאים ואחיות נוספים בבתי החולים.
לדברי הד"ר שרון אלרועי, ראש האגף לבריאות הציבור במשרד, הרוב המוחלט של הנפטרים הם מעל 80, אך אחוז ניכר מהם הם מתחת לגיל 60. 30% מהחולים קשה הם מתחת לגיל 60, ו-45% מהחולים קשה הם מתחת לגיל 70. היא הדגישה כי קורונה מסבכת מחלות רקע קיימות, וחולי סרטן מבין הנפטרים מקורונה הם פחות מ-4%. אחוז חולי הסרטן בין החולים-קשה, הוא לדבריה – פחות מ-2%. היא הדגישה כי ההפחתה בתמותה נרשמה כתוצאה מהסגר, מניעת ניתוחים וסיבוכי ניתוחים – "אך כל הנתונים על אי-עלייה בתמותה היו רק עד חודש יולי בלבד, ומחודש זה נרשמת עליה בתמותה ולכן 'הרמנו דגל אדום'. הרמה זו נובעת מכל הנתונים ביחד: מספר החולים, מספר החולים-קשה, מספר הנפטרים, מספר הבדיקות וכמות הבדיקות העתידיות. 97% מהישובים בארץ הם במקדם הכפלה, כלומר בתוך יומיים בלבד - הם הופכים מישובים ירוקים לאדומים. אתם לא רוצים שנרים דגל אדום לאחר הקריסה – אלא לפניה. שום תוכנית לא תעבוד אם הציבור לא ישמור על כללים בסיסיים, כמו התקהלויות המוניות ומסוכנות, חתונות של אלף איש, וישיבה בבארים ללא מסיכות, שום היערכות של מערכת הבריאות לא תעזור. סגר לבד לא יועיל אם הציבור לא יישא באחריות כל איש בעצמו, ובנוסף טיוב קטיעת שרשרת ההדבקה.
הד"ר ורד עזרא ראש חטיבת הרפואה במשרד, הזהירה כי "אנחנו לא רוצים להוריד מרמת הרפואה לחולי הקורונה או לחולים אחרים. ישנם כ-30 אלף חולים קלים, אך מיעוט מתוכם בסיכון-גבוה עם חשש שהקורונה תסבך מחלות-רקע – ולכן הם מאושפזים, ודווקא במחלקות הקורונה. אצלם, ההידרדרות עלולה להיות מהירה מאוד.
גיל מלצר, מנכ"ל אגודת הלב הישראלי, הזהיר כי 42% ממתי הקורונה הם חולי לב, ואחד מכל שישה אנשים בישראל הוא חולה לב או כלי דם, ומצוי בקבוצת הסיכון. פרופ' אדלר, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות והרפואה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, טען כי "הסגר הוא פלסטר שמחירו יקר, פוגע בציבור, וקטסטרופה כלכלית שלא הייתה כמותה מאז הקמת המדינה".
לדברי הד"ר לב דרוקר, סגן הכלכלנית הראשית באוצר, עלות הסגר הקרוב תהיה כ-6.5 מיליארד שקל, ענפי ההסעדה עדיין בכ-60% אבטלה, המסחר ב-11% אבטלה.
לדברי תמר זנדברג (מרצ) "מטופל במערכת הבריאות, צריך לקבל את הטיפול הקיים הטוב ביותר, ולא משנה מה מחלות-הרקע שלו. ולכן, הקורונה מביאה גלי חולים שתביא בהכרח לברירה אכזרית במי לטפל", ואילו לפי מרב מיכאלי (העבודה) "קשה לגייס את הציבור אחרי שחודשים מטרטרים את הציבור עם הוראות סותרות, בדיקות לא-יעילות, ואי-תגבור כוח האדם במערכת הבריאות".
