הגורמים למצב המדיני החמור קשורים אחד בשני, עד כי לא ניתן להפריד ביניהם, כמו תאומים סיאמיים. האחד הוא, היעדר נציגי ציבור אמיתיים והשני, היעדר במה אמיתית לציבור, כאשר כל אחד מהגורמים, מסתעף לרעות חולות שאנו משופעים בהן.
כידוע, נציגי הציבור שלנו לא נבחרו בבחירות אישיות וישירות, כי אם באמצעות טרמפים ו"פטנטים" נוספים, שיש להם השלכות שרבים מהציבור מכירים אותן בהיכרות אישית. כך למשל, פניות רבות לנציגי ציבור לא נענות והמיילים והתזכורות אליהם מסתובבים עתה כעב"מים בחלל. גם צרות אחרות כמו תחבורה ציבורית, "סרדינים" באוטובוסים מדי יום, פשיעה רבה על גילוייה השונים - סתם רציחות, דקירות סכינים, אזרחים תמימים שנהרגים מיריות בין כנופיות סתם כך לפתע ברחוב, ואלו אך מעט דוגמאות מן ההרבה.
לגבי נציגי הציבור, הדבר ניכר וחמור מאוד בתשובתם של אלה המופקדים על ביטחון פנים בעבר ובהווה. גם לי, כסתם אזרח, יצא לעורר את נושא בטיחות הפנים, במשך שנים(!), במיילים ששלחתי לאחראים על הנושא ובשאלה פשוטה: מדוע נוכח המציאות הקשה שלנו בנושאי הביטחון ברחובות, אין לנו שוטרי מקוף?
בנוכחותם של אלה ברחוב, עם כל המטלות שיש להם, יש גם אמירה - בשטח הבריונות, האוטובוסים שבתוכם יש את "הדברים הקטנים" שהם ה"אימא" של הגדולים (ראו את שיטת ג'וליאני). בנוסף, בתיקו של כל שוטר יש רשימת בדוקאים (הללו שעוקבים אחר צעדיהם) ובאמצעות הרשימה ניתן לאתר ולקשר בין אירועים שהתרחשו זה עתה או לפני כן. כמו-כן, ניתן היה למנוע הרבה רציחות.
רק שתי דוגמאות "טריות" לגבי מה יכלו למנוע שוטרי מקוף: רצח קרפ בידי כנופיות שהסתובבו ברחוב ורצח מרגריטה לאוטן כאשר הייתה עם ילדיה בפיקניק על החוף ואז נהרגה מיריות שנורו בין כנופיות, וכאלה יש לנו הרבה.
אני לא טוען שהשר לביטחון פנים חייב לענות לכל נודניק מצוי, אבל זאת יכולים לעשות גם עוזריו. מה גם שהנודניק הנדון כאן כותב שנים על שוטרי מקוף, ואם לא אלה, שיהיה תחליף משמעותי לנוכחות שוטרים ברחוב.
עד כאן מעט ממה שיכולתי לכתוב בנושא ומכאן אני עובר ל"תאום" של נציגי ציבור היינו הבמה לציבור.
כידוע, יש לנו עיתונים והללו עם תדמיתם שהם נהנים ממנה - "הפה של הציבור" וכיו"ב אמירות בומבסטיות, הם אחד מהשקרים המוסכמים שהציבור משלים איתם כמו עם מזג האוויר. ראשית, בעלי ומחזיקי העיתונים הם מיעוט לכל הדעות. איני יודע איך נוצר המצב שמיעוט של אנשים מהווה כעין מעצמה עם מאפייניה: הטבות, העדפות ופטורים מעם המדינה שאפילו גדולים הקשורים לעיתונים, לא זוכים בהם (כידוע, העיתונים פטורים משבטו של מבקר המדינה). ובכלל, לעיתונים יש מוסדות שפיטה ובקרה שלהם. אגב, האם אתם זוכרים מה אמר בן-גוריון על העיתונים?
החמור והמגוחך, שהעיתונים ("הפה של הציבור..." וכו') לא מאפשרים במה לרבים מהציבור הרחב וכמובן, לא חסרות סיבות לכך. עוד בהקשר במה אציין שגם להיעדרה בעבור הציבור, יש קשר רב למציאות שלנו ובנוסף, גם אם היתה, הרי כבר כתבתי לעיל, מי היה חייב לקלוט אותה...