חברת רזניק-פז-נבו, הנאמן לחלק ממחזיקי איגרות החוב של אי.די.בי פיתוח שבשליטת
אדוארדו אלשטיין, מבקשת למנות כונס נכסים ל-70% ממניות דיסקונט השקעות. החברה היא הנאמן למחזיקי האג"ח מסדרה י"ד; דסק"ש נמצאת בשליטתו של אלשטיין בנפרד מקבוצת אי.די.בי והיא בעלת השליטה בסלקום, נכסים ובניין, גב-ים ועד לאחרונה החזיקה בשליטה בשופרסל. גורלה של אי.די.בי מצוי כעת בידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חגי ברנר, שהוא שופט הפירוקים הבכיר לאחר פרישתו של הנשיא
איתן אורנשטיין.
הבקשה, שהוגשה (יום ג', 22.9.20) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מנומקת בכך ש-אי.די.בי היא חדלת פרעון. בשבוע שעבר ביקשה חברת הרמטיק, הנאמן למחזיקי האג"ח מסדרה ט', לפתוח בהליכי חדלות פרעון נגד אי.די.בי באותו נימוק, כאשר שתי הבקשות נשענות על אותן נתונים מספריים. פתיחת הליכים כאלו עשויה לגרום להעברה נוספת של השליטה בקונצרן, שבע שנים בלבד לאחר שנוחי דנקנר איבד את השליטה בו (לאלשטיין ולמוטי בן-משה; אלשטיין קנה מאוחר יותר את חלקו של בן-משה, ובסך-הכל השקיע בקונצרן 3 מיליארד שקל).
רזניק-פז-נבו אומרת כי החוב למחזיקי סדרה י"ד עומד על קרוב ל-900 מיליון שקל, מועד הפרעון שלהן הוא 31.12.22 ואילו מועד תשלום הריבית הקרוב הוא 30.9.20. מחזיקי האג"ח מסדרות ט', י"ד וט"ו הם הנושים העיקריים של אי.די.בי, החייבת להם 2 מיליארד שקל (889 מיליון שקל, 238 מיליון שקל ן-901 מיליון שקל בהתאמה). התחייבויותיה הכוללות מסתכמות ביותר מ-2 מיליארד שקל, בעוד שווי נכסיה הוא מיליארד שקל בלבד, כך שברור שהיא חדלת פרעון - נאמר בבקשה.
על-פי הדוחות האחרונים של אי.די.בי ושווי השוק של אחזקותיה, נכסיה העיקריים הם 5% ממניות כלל ביטוח (105 מיליון שקל ועוד 77 מיליון שקל שהיא מחזיקה בנאמנות עבור מחזיקי האג"ח), השליטה בישראייר (119 מיליון שקל), 26% ממניות פרויקט מסחר ומשרדים בלאס וגאס (65 מיליון שקל) ו-19% משותפות הנפט מודיעין (7 מיליון שקל). הנכס המרכזי של אי.די.בי הוא חוב בסך 556 מיליון שקל שחייבת לה חברת דולפין, בשליטתו של אלשטיין, לאחר שאי.די.בי הלוותה לה את רוב הסכום ששימש לרכישת דסק"ש והעברתה לחברה נפרדת. שווי השוק של מניות השליטה בדסק"ש, אותן כאמור מבקשת רזניק-פז-נבו לתפוס, הוא 490 מיליון שקל. היא מבקשת למנות ככונסי הנכסים את עוה"ד
רענן קליר ואלון בנימיני, שהגישו בשמה את הבקשה.
בסוף יוני השנה היה לחברה גרעון של מיליארד שקל בהון העצמי, ובשבוע שעבר היא הודיעה שלא תעמוד בתשלום הריבית למחזיקי אג"ח ט"ו בסוף החודש הנוכחי. רזניק-פז-נבו מצביעה על סימנים נוספים המלמדים על חדלות הפרעון של אי.די.בי: היא ביקשה פטור מאגרה בתביעה בסך 70 מיליון שקל שהגישה נגד אלשטיין, בטענה שלא עמד בהתחייבותו להזרים לה סכום זה (סכום האגרה הוא 175,000 שקל); הדוחות הכספיים שלה נושאים הערת עסק חי מאז מארס השנה; ובאותו חודש הורידה מעלות את דירוג האג"ח שלה, תוך שהיא צופה "ודאות כמעט מוחלטת שהחברה תגיע לכשל פרעון בטווח המיידי". לדעת רזניק-פז-נבו, הימנעותו של אלשטיין מהזרמת הסכום המובטח מלמדת שגם הוא נוטש את אי.די.בי מתוך הכרה במצבה האנוש.
כאמור, בקשתה של הרמטיק מתבססת על אותם נתונים. היא גם אומרת כי אי.די.בי מודה בחדלות פרעונה מבחינה תזרימית, שכן היא תלויה בהזרמת 70 מיליוני השקלים בידי אלשטיין - שהודיע שאין בכוונתו להזרימם. הרמטיק סבורה, כי תזרים המזומנים החזוי של אי.די.בי עד סוף השנה אינו סביר ולמעשה היא צפויה לגרעון תזרימי של 250 מיליון שקל. עוד מציינת הרמטיק, כי בהצעותיו החד-צדדיות הקודמות להסדר חוב צפה אלשטיין שהחברה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, אך תחזית זו נעלמה מהצעותיו האחרונות - הצעות שלטענתה מהוות ניסיון של אלשטיין ליטול לעצמו את החברה בנזיד עדשים, תוך תספורת של מאות מיליוני שקלים למחזיקי האג"ח.
הרמטיק מסבירה, כי אי.די.בי ביססה את תזרים המזומנים שלה ל-2020 על 188 מיליון שקל שיושגו ממכירת ישראייר, הפרויקט בלאס וגאס, האחזקות במודיעין ומניות נוספות של כלל ביטוח. אלא שבפועל אין היתכנות של ממש למכירת נכסים אלו, במיוחד לא בחודשים הקרובים. עוד היא מציינת, כי אי.די.בי מפרה את אמות המידה הפיננסיות (הקובננטס) שהיא עצמה קבעה מול מחזיקי האג"ח. לבסוף מפנה הרמטיק את תשומת הלב לכך שאג"ח ט' נסחרות בתשואה לפדיון של 157% - מה שמלמד על ההיתכנות האפסית של פרעונן. הרמטיק מבקשת מבית המשפט להביא להליך מכרזי פומבי למכירת השליטה באי.די.בי.
