זעירא עיכב התרעת 'זהב' במשך שעות

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף (יום ה', 24.9.20) תיק מוצגים שהוצג בפני ועדת אגרנט, ועדת החקירה הממלכתית שבחנה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים. מן המסמכים עולה כי ראש אמ"ן דאז, אלי זעירא, עיכב העברה של ידיעת זהב מודיעינית על פינוי המומחים הסובייטים מסוריה במשך שעות ארוכות. בפועל - הועברה הידיעה לרמטכ"ל דאז, דוד אלעזר, לראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, ולשר הביטחון דאז, משה דיין, לא פחות מ-16 שעות לאחר שנקלטה ביחידות המודיעין הישראליות. המסמכים המדוברים אושרו לפרסום על-ידי ועדה ממשלתית ברשות השופט בדימוס פרופ' יצחק אנגלרד. חלק מן הכיתוב במסמכים הושחר, בשל פסילת הצנזורה, גם 47 שנים אחרי מלחמת יום כיפור. המסמך המדובר הוגדר 'סודי ביותר' ורמת הדחיפות שלו הייתה 'בהול'. הוא נכתב ב-6 באוקטובר 1973 בשעה 16:45. מדובר בפחות מיממה לפני שמלחמת יום הכיפורים פרצה - ב-7 באוקטובר בשעה 14:00 בצהריים. המסמך מפרט את הסיבות לפינוי המומחים הסובייטים ומשפחות הדיפלומטים הסובייטים מסוריה. "נודע לנו שסוריה הרחיקה את המומחים הסובייטים ושהמטוסים החלו להעביר אותם מדמשק למוסקבה. אותם מקורות מסרו כי אפילו משפחות הדיפלומטים הסובייטים החלו להגיע מדמשק. המקורות הוסיפו כי הסורים נימקו את ההרחקה בכך שבכוונת סוריה לערוך מלחמה נגד ישראל ולכן הורחקו", לשון המסמך. עם זאת, ולמרות ההתראה הברורה למלחמה - המידע הועבר לרמטכ"ל, לראש הממשלה ולשר הביטחון רק ב-7 באוקטובר בשעה 6:35 בבוקר. השלושה קיבלו לידיהם "לקט מודיעין מיידי-מדיני" שבו נכתב כי "פינוי הסובייטים ממצרים וסוריה עשוי להתקשר כהכנות הערביות למלחמה". "מקור בברית המועצות מסר בהסתמך על דיווח... ידיעה לפיה הרחיקו שלטונות דמשק את המומחים הסובייטים מסוריה לברית המועצות דרך האוויר, כולל משפחותיהם. לדברי אותם מקורות סובייטים, נימקו הסורים צעדם זה בטענה שבכוונתם ובכוונת מצרים לערוך מלחמה בישראל", לשון הלקט. בהתאם לקונספציה של אגף המודיעין, סייג האגף את המידע המתריע מפני מלחמה: "הגם שהקו הכללי של הדברים שנמסרו למקור, משקף את מהלך האירועים, יש לקחת בחשבון קיום אי-דיוקים שיכולים לנבוע מאמינותו של הדיווח, והן מהמגמתיות של המקורות הסובייטים שמסרו את הידיעה". המסמכים שפרסם ארכיון צה"ל מעלים כי ראש אמ"ן דאז, אלי זעירא, טען שאינו זוכר אם הנחה לעכב את פרסום לקט המודיעין. "איני זוכר כיום עניין עיכוב הלקט. יתרה מזאת, זה אינו נראה סביר בעיניי וזאת מאחר שאם אכן עיכבתיו, הייתי צריך לאשרו לפני הוצאתו. עובדה היא, כי הלקט הוצא בבוקר ה-6 באוקטובר - אני אינני זוכר שאישרתיו אז ואף אחד אינו זוכר שאכן אישרתיו. לאור הנ"ל, מובן כי לא זכורים לי היום הנימוקים לעיכוב זה, אם אכן היה", כתב ב-21 במרס 1974. "בדיעבד אני יכול לנסות לשחזר כנימוק לעיכוב כזה את העובדה כי כאמור לא העברנו את הידיעה כמוסיפה על ההערכה הקיימת, וייתכן שקיוויתי לקבל תוך זמן קצר ידיעות משמעותיות יותר, אך כאמור לא זכור לי שעכבתי לפני חצות ושאישרתי בבוקר הוצאת לקט זה". אולם עוזרו של זעירא, אריה שלו, כתב לוועדת אגרנט כי זעירא הורה באופן מפורש לעכב את לקט המודיעין, ה'צבעוני' בעגה הצבאית. "רב סרן אילן תהילה הקריא את (הידיעה) מילה במילה לראש אמ"ן, וראש אמ"ן הורה לעכב את הצבעוני (לקט המודיעין) ובינתיים לא להפיצו. סרן יעקב גוטמן, שהיה קצין משמרת, זוכר כי ראש המשמרת אמר לו באותו ערב שראש אמ"ן הנחה שלא להוציא את הצבעוני ולעכבו", כתב שלו לוועדה.