"התנפלו עליו שלושה", כך כתבתי במאמרי הקודם
"תקשורת מוטה". השלושה:
בן כספית,
דליה דורנר, ופרופסור
מרדכי קרמניצר. בלט בשתיקתו הפרופסור אסא כשר. שתק, וידע למה שתק". סוף ציטוט.
למי ששכח או למי שלא קרא, מדובר בהתנפלות על היועץ המשפטי
מני מזוז, רק משום שמתח ביקורת קשה על התקשורת, שבסיומה כך דווח, הוא מתכוון (ציטוט:)
"לצאת בקרוב לקמפיין שמטרתו להגביל ואפילו לחנוק את הפריבילגיות שיש לעיתונים... כי יש עיתונאים שעובדים על-פי הוראות ואינטרסים אישיים וכלכליים של הבעלים והמוציאים לאור" (מעריב, 13.11.09).
הביקורת של מזוז נגד התקשורת, ועוד יותר, הכוונה "להגביל או לחנוק את הפריבילגיות שיש לעיתונים", קוממו עליו את שלושת הצדיקים שהוזכרו. הפרופסור אסא כשר שתק, משום ש...הוא אמר את זה לפני מזוז. ההתנהלות הבעייתית והבלתי-אתית של התקשורת, הייתה הסיבה שהתפטר מנשיאות מועצת העיתונות. גם קרמניצר התפטר מאותו תפקיד, מאותה סיבה. אם כך, מדוע התנפל על מזוז?
צביעות. מכירים? זוהי אותה תכונה שמאפשרת למי "שהתברך" בה, "גמישות ערכית". כמו רוב הצבועים, גם פרופ' קרמניצר שם יהבו על זכרונו הקצר של הציבור. על זה תוסיפו את ביטחונו, שהעושים במלאכה, העיתונאים, לא יטרחו לחשוף את צביעותו, אם היא משרתת את ברוני התקשורת. ואכן, היא משרתת אותם.
"הייתי נזהר מאוד מלפגוע במעמד החסינות של העיתונות", מצוטט קרמניצר. והוא מזהיר: "אם נלך בדרך זו, נידרדר למדרון שאין לו קצה. גם אם העיתונות מתנהגת באופן לא מושלם, אסור להגביל אותה או להחליש אותה" (מעריב, 12.11.09). ואם נתמצת: אז יש לנו כאן
"חסינות", שאליבא דקרמניצר,
"אסור להגביל או להחליש אותה". האם זוהי דעתו האמיתית?
הלכתי לארכיון וזה מה שדליתי (הניסוח המסורבל באחריות קרמניצר): "נתקלתי בדבר הזה כשאני עצמי התבטאתי נגד התופעות האלה... הדברים שלי היו לצנינים... יש בהחלט בעיה שמקרינה לתוך חופש העיתונות וחופש הביטוי... העיתונאי שואל את עצמו - האם אני כותב משהו שלא יהיה לרוחו של המו"ל או הבעלים. זה לא עובד בשיטה של הוראות... אנשים לא מבינים,
כולל היועץ המשפטי לממשלה [מסתבר שהוא דווקא כן מבין - נ.א.] שאנשים שנמצאים בדרגים בכירים, לא צריכים להפעיל השפעה ישירה. העסק עובד על-ידי זה שהאנשים שנמצאים בדרגים למטה שואלים את עצמם כל הזמן מה מצפים מהם, ובייחוד מה לא מצפים מהם... ומהבחינה הזאת, מצב שבו יש ריכוזיות בתקשורת, הוא מצב לא בריא" (ערוץ הכנסת, בארבע עיניים, 6.6.05).
