ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והליכוד מבקשים מבג"ץ (יום ה', 15.10.20) לדחות את העתירות נגד מבנה ממשלת האחדות - הן על הסף והן לגופן. לטענתם, לבית המשפט העליון כלל אין סמכות לדון בעתירות אלו, משום שהן נוגעות לעבודתה של הכנסת בכובעה כרשות המכוננת - שכן מבנה ממשלת האחדות, כולל ראש הממשלה החליפי, נקבע במסגרת תיקון לחוק יסוד הממשלה.
העתירות הוגשו בידי התנועה לאיכות השלטון, סיעת מרצ, משמר הדמוקרטיה הישראלית, חוזה חדש ועו"ד אביגדור פלדמן. לדברי נתניהו והליכוד, "אין לבית המשפט הנכבד סמכות שיפוטית לדון בתוקפם של חוקי יסוד, בין היתר, מחמת עליונותה של הכנסת כרשות מכוננת, מכוח עקרון שלטון החוק, ומחמת עקרון הפרדת הרשויות... אין לבית המשפט הנכבד סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד, משום שבית המשפט הנכבד לא יכול להיות עליון על מקור סמכותו" - דהיינו הכנסת.
עוד נטען, כי מדובר בסוגיה פוליטית מובהקת שאיננה שפיטה: "בית המשפט הנכבד אינו המוסד הראוי והנכון לשפוט סוגיה זו, כלומר מתקיימת בענייננו חוסר שפיטות מוסדית מובהקת. אין זה ראוי כי בית המשפט הנכבד יתערב באופן כה בוטה במפעל חקיקת היסוד הנתון לסמכותה, החוקית והחוקתית, הייחודית והבלעדית של הרשות המכוננת, והאמור מקבל משנה תוקף כל עוד מפעל חקיקת היסוד בישראל טרם הושלם. לצד האמור, בענייננו חלה אף חוסר השפיטות הנורמטיבית בשים לב לאפיונה של חקיקת היסוד, המבוצעת בכובעה של הכנסת כרשות מכוננת המשקפת את רצון הבוחר. העתירה דנן אינה אלא ניסיון נוסף מטעם העותרים להחליף את נבחרי העם (ולמעשה את הבוחר) בבית המשפט הנכבד".
לגופם של דברים, טוענים נתניהו והליכוד, "העותרים לא הראו כל עילה משפטית ולא הניחו כל תשתית, עובדתית או משפטית, להתערבותו החריגה והקיצונית (ביותר!) של בית המשפט הנכבד במפעל חקיקת היסוד של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת. זאת ועוד, יש לדחות את נסיונם של העותרים להפליג למחוזות זרים ולייבא דוקטרינות זרות (ומוזרות) ליישום על דיני החוקה בישראל.
"התיקונים הפרטניים לחקיקת היסוד עומדים לחלוטין בקנה אחד עם עקרונות היסוד החוקתיים של מדינת ישראל, הם מהווים את הכרעת הרוב, ולא נפל בהם כל פגם חוקתי. אין להיעתר לטענות העותרים בדבר פסלות החקיקה לאור היותה 'פרסונלית' או קרטרוספקטיביתק. הליך חקיקת התיקונים נשוא העתירה דנן התקיים כדבעי, בהליך חקיקה פרוצדורלי מקובל, בהליך חוקתי ודמוקרטי, ובוודאי שלא נפל בו כל פגם פרוצדורלי (או מהותי) אשר יצדיק את התערבות בית המשפט הנכבד בהליך חקיקת חוקי היסוד". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד מיכאל ראבילו, רועי שכטר, אופק ברוק, אבי הלוי וניבה הלוי.
