אף שרוב הרשויות המקומיות מצויות בעודף או באיזון תקציבי, עדיין 42% מהן סיימו
את 2018 בגירעון תקציבי (שני שלישים מהן - רשויות קטנות). באוגוסט 2019 היו 76 רשויות מקומיות מלוות על-ידי חשב מלווה. המשמעות היא, כי 30% מהרשויות המקומיות היו נתונות במשבר כספי ברמה זו או אחרת, נכון למאי 2019 - מוסר (יום ב', 19.10.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
בשנים 2017-2015 הגיע ל-17 (בממוצע שנתי) מספר הרשויות שלא מינו מבקר פנימי, ובתשע רשויות לא כיהן מבקר במשך שלוש השנים ברציפות - ומשרד הפנים לא עשה דבר. כמעט כל המבקרים הכינו תוכניות עבודה בשנים 2019-2016, אולם רק כמחציתן התבססו על סקרי סיכונים. עיון ב-90 דוחות ביקורת שנכתבו בשנים 2018-2015 העלה, כי 21 מתוכם התאפיינו בדלות תוכן וממצאים ובעיסוק בנושאים שוליים ביחס לתחומי הסיכון של הרשויות, וכללו המלצות לא יעילות.
משרד המבקר מצא, כי לא כל הדוחות שמגישים מבקרי הרשויות נדונים במליאת המועצה או בוועדת הביקורת, ועוד פחות מכך - בצוות לתיקון ליקויים. ככל שמתקדמים הליכי הדיונים בדוח ובתיקון הליקויים, כך פוחתת ההקפדה על קיומם: בקרב כלל הרשויות המקומיות, שני שלישים מדוחות הביקורת נדונו במועצת הרשות או בוועדת הביקורת; בפחות ממחצית מהרשויות הצוות לתיקון ליקויים דן בדוח; ובכשליש מהרשויות יושמו המלצות הצוות לתיקון ליקויים.
שאלון ששלח משרד המבקר לרשויות העלה, כי 17% מראשיהן מראשי הרשויות חוו קשיים בהתנהלותם מול גזבר הרשות, בעיקר במועצות המקומיות והאזוריות. 39% מראשי הרשויות זיהו קשיים בהתנהלות של גזבר הרשות מול גורמים ברשות או מחוצה לה, בעיקר מול משרדי הממשלה. נמצא, כי יש גזברים המתקשים למלא את תפקידם בשמירה על מסגרת התקציב ועל ביטחון הקופה הציבורית ואף סובלים מהתנכלות בשל תפקידם. הדברים מאפיינים בעיקר את הגזברים ברשויות במגזר הלא-יהודי ומצביעים על צורך חיוני בחיזוק מעמדם ובביצורו, מדגיש אנגלמן.
יותר מ-30% מהמבקרים, הגזברים והיועצים המשפטיים ברשויות המקומיות מועסקים יותר מ-12 שנים, חלקם אף בעלי ותק של 25 שנים ומעלה. בעקבות הרפורמה המקיפה בניהול ההון האנושי שמבוצעת בשירות הציבורי הכללי במדינה, הקים משרד הפנים במארס 2017 צוות לבחינת תנאי הקליטה ומשך הכהונה של עובדים בכירים ברשויות המקומיות בתפקידים סטטוטוריים, אך עבודתו הופסקה בראשיתה.