אין עילה להתערב בממשלת החילופים

העתירות נגד הקמת ממשלת החילופים של הליכוד וכחול-לבן אינן מצריכות הכרעה בשאלה האם לבג"ץ יש סמכות להתערב בחוקי יסוד, משום שמלכתחילה לא מדובר במהלכים המצדיקים התערבות משפטית. כך טוען (יום ג', 20.10.20) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בתגובה לשלוש העתירות בהן ידון בג"ץ בשבוע הבא (27.10.20). המבנה הייחודי של הממשלה הנוכחית נקבע במסגרת תיקונים לחוק יסוד הממשלה ולחוק יסוד הכנסת, ומכאן השאלה האם לבית המשפט העליון יש סמכות להתערב בחקיקה שכזאת. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טען בתגובתו לעתירות, כי אין סמכות שכזאת. מנדלבליט סבור, כי אין צורך להכריע בשאלה זו ("כ"דוקטרינת התיקון החוקתי הלא-חוקתי"), שטרם הוכרעה בצורה ברורה בידי בית המשפט העליון: "ההסדרים המשטריים שנקבעו בתיקון לחוקי היסוד, ושעיקרם בהוספת האפשרות - שאינה מחייבת - להקמת ממשלת חילופים, כלל אינם מתקרבים לאותם מקרים חריגים ביותר ויוצאי הדופן הפוגעים בליבת הדמוקרטיה ו'מזעזעים את אמות הסיפים של המבנה החוקתי', שהוזכרו בפסיקה ביחס להיתכנות יישומה של דוקטרינה המאפשרת ביקורת שיפוטית על תוכנם של חוקי היסוד; תוך שכאמור טרם הוכרע בפסיקה אם כלל חלה בשיטת משפטנו, על הקשיים הלא-מבוטלים הטמונים בה והחריגות שבה כפי שגם הובהר בפסיקה. "בנסיבות אלה, דינן של טענות העותרים, הן הטענות הכלליות, הן הטענות ביחס להסדרים הפרטניים בתיקון לחוקי היסוד - להידחות. בנוסף, גם דינן של הטענות בעניין פגמים בהליך החקיקה של התיקון לחוקי היסוד להידחות, בהיעדר כל עילה להתערבותו של בית המשפט הנכבד בהליך החקיקה", נאמר בתגובתו של מנדלבליט. מנדלבליט מזכיר, כי "מדובר בתיקונים משטריים בחוק יסוד הממשלה ובחוק יסוד הכנסת, שנחקקו על-רקע המשבר החוקתי והפוליטי שאליו נקלעה המדינה לאחר קיומן של שלוש מערכות בחירות בתוך פחות משנה אחת, וכאמור בדברי ההסבר שנלוו להצעת החוק, נוכח המשבר שאליו נקלעה מדינת ישראל עקב התפשטות נגיף הקורונה, ומאפשרים - ולא מחייבים - הקמתה של 'ממשלת חילופים', בה מכהנים ראש ממשלה וראש ממשלה חלופי, תוך שנקבע מועד חילופים ביניהם. "...ממשלת החילופים - שכאמור היא בגדר חלופה בלבד - מורכבת משני גושים פוליטיים ובה נחלקים השרים לפי זיקתם לראש הממשלה ולראש הממשלה החליפי ביחס לעניינים שונים, אולם זו ממשלה אחת שבראשה עומד ראש ממשלה אחד. למעשה, פרט להסדרים הפרטניים שנקבעו בתיקון לחוקי היסוד שעיקרם ביחסים בין השותפים לממשלה, חלים בעניינה ההסדרים המשטריים החלים על 'ממשלה רגילה'. "...הנה כי כן, כלל לא ברורה טענת העותרים כי בהוספת חלופה זו בחוק יסוד הממשלה חל שינוי היורד לשורשו של המבנה המשטרי הפרלמנטרי בישראל; ומכל מקום - וזה החשוב לענייננו - העותרים כלל לא הוכיחו מדוע אותם שינויים משטריים מסוימים בגדרי חלופת ממשלת החילופים עולים כדי אותם מקרים חריגים ביותר ויוצאי הדופן של 'שלילת ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה באופן המזעזע את אמות הסיפים של המבנה החוקתי'". לגבי הליך החקיקה אומר מנדלבליט, כי אכן מוטב היה אילו הדברים היו מעמיקים יותר וארוכים יותר, אך למרות זאת - אין עילה להתערבותו של בג"ץ. "אין מדובר בענייננו במקרה שבו התקיימה פגיעה קשה וניכרת בעקרונות המונחים ביסוד הליך החקיקה במשטר החוקתי בישראל ושלחברי הכנסת לא הייתה אפשרות מעשית להשתתף בדיונים ולגבש את עמדתם בנושא". זאת, גם על-רקע לוח הזמנים הדוחק שנבע מהוראות החוק ונועד למנוע בחירות נוספות. תגובתו של מנדלבליט הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, דניאל מארקס, עמרי אפשטיין ויונתן נד"ב.