המדינה שינתה את עילת סגירת התיק נגד ניר חפץ, כאשר נחשד במעורבות בניסיון להציע את מינויה של השופטת הילה גרסטל ליועצת המשפטית ל ממשלה, אם תבטיח לסגור את תיקי נתניהו (תיק 1270). הפרקליטות אינה אומרת מה היה השינוי, אך נראה שמדובר בהעדר אשמה במקום בחוסר ראיות. הדברים נכללים (יום ד', 21.10.20) בתשובת הפרקליטות לבקשת הנאשמים בתיק נתניהו לקבל חומר חקירה. עוד היא אומרת כי תנאי מעצרו וחקירתו של חפץ היו הוגנים.
הפרקליטות מתייחסת בצורה פרטנית לכל החומר שביקשו בנימין נתניהו, שאול אלוביץ, איריס אלוביץ ונוני מוזס. בהקשר זה היא אומרת בין היתר:
- מתקיימים מגעים בין התביעה לבין עדי המדינה (חפץ, שלום פילבר, וארי הרו) ואילן ישועה, כמו גם "שיח חופשי" עם עורכי דינם, אך הללו טכניים בעיקרם ואינם נוגעים לעדותם, ולכן תיעודם אינו מהווה חומר חקירה.
- הפרקליטות טוענת, כי תנאי המעצר של חפץ לא היו חריגים וחקירתו הייתה הוגנת, וכי המקורבת אליו נחקרה בשל צרכים לגיטימיים ולא כדרך פסולה ללחוץ עליו. "הראיות ילמדו, כי עד המדינה [חפץ] חתם על ההסכם באופן חופשי ומרצון", היא אומרת. המידע על אותה מקורבת לא נמסר להגנה לא בשל הבטחה כלשהי לחפץ, אלא לאור המסקנה שאינו רלוונטי לתיק. המדינה ביקשה איסור פרסום על פרטיה של המקורבת ועל טיב יחסיה עם חפץ, משום שהגיעה למסקנה שזהו הדבר שנכון לעשותו - ולא לבקשתו של חפץ.
- מח"ש לא קיבלה פנייה רשמית של חוקר משטרה, אשר טען לביצועו של תרגיל חקירה פסול שנערך לחפץ - וממילא לא היה מקום לחקור טענה זו.
- לגישת הפרקליטות, אין למסור להגנה מסמכים על מצבו הרפואי והנפשי של חפץ בעת שחתם על הסכם עד המדינה, בשל צנעת הפרט.
- המסמך הנוגע להלנתו של פילבר בבית מעצר, שלטענת ההגנה מלמד על תרגיל חקירה פסול, הוא לדעת המשטרה תכתובת פנימית טכנית שניתן יהיה לבקש במשפט עצמו ולא כעת.
- הפרקליטות סבורה, כי אין הצדקה להפיק את כל נתוני התקשורת ממכשיר הסלולר של ישועה, שכן הדבר יביא לפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים.
- בידי המדינה אין תיעוד להחלטה שלא לחקור את עו"ד רלי לשם, בו נועץ ישועה, וגם אם היה - לדעתה מדובר בתרשומת פנימית.
- הפרקליטות מסרה כעת לבאי-כוחו של נתניהו התכתבות בין משרד המשפטים לבין משרד מבקר המדינה, שהוחלפו לקראת דוח המבקר דאז, יוסף שפירא, על טיפולו של נתניהו בענייני בזק. ההגנה טוענת, כי מסמכים אלו מלמדים שלדעת משרד המשפטים - לא היה כל פגם במעשיו.
- לדברי הפרקליטות, חוקריו של חפץ הבהירו לו שהוא יכול לקבל מזון ושתייה כרצונו. בכך היא דוחה את טענתו של נתניהו, כאילו חפץ נחקר לאחר שלא אכל שעות רבות.
- הפרקליטות אומרת כי העבירה לסניגוריו של נתניהו את כל החומר הרלוונטי בנוגע למקורבת לחפץ, כולל העובדה שהועסקה במשרדו של עו"ד עמית חדד, אחד הסניגורים. לדבריה, כל יתר התרשומות הן חומר פנימי.
- לדברי הפרקליטות, ההגנה כבר קיבלה את כל המסמכים הנוגעים למו"מ עם פילבר ולהטבות שקיבל במסגרת הסכם עד המדינה.
- הפרקליטות דוחה את טענתו של נתניהו, לפיה פילבר ויתר לחלוטין על חיסיון עו"ד-לקוח. לדבריה, הוא במפורש לא ויתר על החיסיון בנוגע למגעים להפיכתו לעד מדינה, ולכן אין למסור להגנה מידע בנושא זה.
- עוד דוחה הפרקליטות את טענתו של נתניהו, לפיה החקירה בפרשת 2000 החלה עוד לפני שניתן אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. לדבריה, ההאזנה למכשיר הסלולר של הרו - בו אותרו ההקלטות של שתי פגישות בין נתניהו לנוני מוזס - נעשתה רק לאחר שבית המשפט אישר זאת, על-פי בקשה שהוגשה באישורו של מנדלבליט במארס 2016. הפרקליטות סבורה שתיעוד אישורו של מנדלבליט מהווה תרשומת פנימית שאינה חומר חקירה.
לטענת הפרקליטות, נתניהו מבקש ליצור יש מאין סימנים שיעידו על נכונות טענתו ולפיה החקירה נגדו החלה בצורה בלתי חוקית "ולמעשה לבסס 'אווירה' של פגם בהליך", וזאת בניגוד לעובדות.
לדבריה, המידע ששימש אותה בבקשה להרחיב את ההאזנה לטלפון של הרו - כבר הועבר להגנה. היא גם סבורה, כי אין למסור להגנה (הן לסניגוריו של נתניהו והן לסניגוריו של מוזס) את מסמכי חקירתו של הרו בפרשת 3H גלובל (בה הועמד לדין בנפרד במסגרת הסדר טיעון).
- הפרקליטות אינה סבורה שיש למסור למוזס את ההתכתבויות הנוגעות למעמדו של שלדון אדלסון כעד בתיק 2000. עורכות דינו של מוזס טוענות, כי קיים תיעוד ולפיו המשטרה חשדה שאדלסון משחד את נתניהו. הפרקליטות משיבה, כי מדובר בתכתובות בין עורכי דין שהן טכניות בעיקרן.
- לדעת הפרקליטות, התחשיבים בנוגע לטובות ההנאה המיוחסות לנתניהו בתיק 1000 הם תרשומות פנימיות, שהן עיבוד של חומרי החקירה הגולמיים ולכן אינן חומר חקירה.
- הפרקליטות אומרת כי עוזי ארד - לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי - העיד בתחילת חקירת תיק 1000, אך בדיעבד עדותו אינה רלוונטית ולכן לא הועברה להגנה.
|