שתיית כוס קפה עשויה לסייע לאנשים המתמודדים עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (Obsessive Compulsive Disorder OCD) כדי להתגבר על הנטייה המוכרת שלהם לשטוף את ידיהם באובססיביות, זאת באמצעות העלאת רמות העוררות במוח - כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Journal of Anxiety Disorders", ונערך על-ידי ד"ר אייל קלנטרוף והדוקטורנטיות הדר נפתלוביץ ונועה טאובר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
החוקרים בדקו אנשים הסובלים מהרגלי ניקוי כפייתיים, בחלק מהמקרים כחלק מהתמודדותם עם הפרעת ה-OCD, ובחנו אם הם מסוגלים להמתין ולא לשטוף את ידיהם מיד לאחר שנגעו בחפץ שנאמר להם שהיה מלוכלך. להפתעתם, גילה צוות המחקר שהנבדקים יכלו להמתין זמן רב מבלי לנקות את הידיים ואף דיווחו על רמות מצוקה נמוכות יותר, אם שתו כוס אחת של קפה המכיל קפאין, לעומת נבדקים אשר שתו כוס אחת של קפה נטול קפאין.
החוקרים ביצעו את בדיקתם על 47 נבדקים שציינו כי הם סובלים מפחדים הקשורים לזיהומים ושהיו להם הרגלי ניקוי טורדניים וכפייתיים ברורים. החוקרים הגיעו אליהם מתוך מאגרי גיוס סטודנטים לניסויים הקיימים באוניברסיטה העברית ומתוך רשימות של אנשים שאינם קשורים לאוניברסיטה, המתמודדים עם OCD והגיעו מיוזמתם למעבדה לצורך השתתפות במחקר זה. במחקר נכללו רק משתתפים שעברו את הסינון הקליני הראשוני בוצע על-ידי פסיכולוגית, ואובחנו ללא צל של ספק עם פחד עז מזיהומים והתנהגויות כפייתיות.
הנבדקים חולקו לשתי קבוצות - כאלה שנדרשו לשתות בניסוי כוס קפה עם קפאין (כ-200 מ"ג) וכאלה שנדרשו לשתות כוס קפה נטול קפאין (0-10 מ"ג). כל המשתתפים בניסוי התבקשו להימנע מצריכת קפאין במשך שמונה שעות לפני ביצוע המחקר על-מנת להבטיח שההשפעות המעוררות את הקפאין יהיו מרביות. המשתתפים לא ידעו ולא הצליחו לנחש האם שתו קפה עם או בלי קפאין. לאחר מכן הם התבקשו לגעת בגירוי שעלול להיות מוגדר כמזוהם מאוד עבורם, למשך 60 שניות - חיתול תינוק שנאמר להם שהיה מלוכלך, לדברי החוקרים. הובהר להם שהם יוכלו לשטוף את ידיהם מאוחר יותר.
הנבדקים נדרשו להמתין במשך 30 דקות לפחות (כדי שהשפעת הקפאין תחל). בהמשך הוכנסו משתתפי הניסוי לחדר עם כיור, ונצטוו להמתין ככל שיוכלו מבלי לרחוץ את ידיהם במים. חוקרת אחרת, שלא הייתה חשופה לתנאי הניסוי, שהתה בחדר שאלה אותם עד כמה רמת המצוקה שלהם גבוהה מ-1 עד 10, ועד כמה הדחף שלהם לשטוף את ידיהם גבוהה מ-1 עד 10. כמו-כן, הנבדקים נשאלו כמה זמן הם מרגישים שהם יכולים להמתין מבלי לשטוף את ידיהם. בהתבסס על תשובותיו האישיות של כל משתתף, הנבדקים קיבלו הוראה להמתין לאורך זמן שלא עולה על 10 דקות עד אשר יותר להם לשטוף את הידיים.
החוקרים מצאו כי המשתתפים ששתו את המשקה המכיל קפאין הראו יכולות אינהביציה (דיכוי תגובות) גבוהות יותר במטלת מחשב, הפגינו מצוקה פחותה באופן משמעותי, וחוו דחף נמוך יותר לשטוף את ידיהם, זאת לעומת הקבוצה השנייה שבה היו נבדקים ששתו קפה נטול קפאין. בנוסף, המשתתפים מהקבוצה ששתתה קפה עם קפאין הצליחו גם להמתין זמן רב עד לשטיפת הידיים, כמעט כפול מהזמן של קבוצת הנבדקים ששתתה קפה נטול קפאין. בנוסף, נמצא לאחר סיום שטיפת ידיים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות ביחס לתחושות המצוקה והדחף הרגעי להתנהגות כפייתית-אובססיבית.
לא לחינם נפתחת הכותרת של המאמר המדעי במילים "But first, coffee". העוררות שמעניק הקפאין בקפה, הסבירו בצוות המחקר, מסייעת למתמודדים עם OCD לעצור מחשבות והתנהגויות אובססיביות ולא רצויות. "המחקר הנירו-קוגניטיבי מראה לנו שהמערכות המוחיות שמוערבות בעוררות יכולות להשפיע באופן ישיר על מערכות מוחיות אשר מוערבות באינהביציה של התנהגויות ומחשבות לא רצויות. המחקר הנוכחי הוא הניסיון הראשון שהראה באופן ישיר כי שינויים ברמות העוררות שלנו משפיעים גם על יכולתנו להתנגד לדחפים או התנהגויות כפייתיות", צוין במאמר המדעי. עוררות גבוהה יותר לא הביאה רק לשיפור ביכולת לעכב התנהגות כפייתית למרות חשיפה לגירויים דוחים, אלא גם להחליש את עוצמת הדחף להתנהג בצורה כפייתית ותרם להפחתת המצוקה האישית. הוכח כי העוררות הפחיתה לא רק התנהגויות לא רצויות אלא גם מחשבות לא רצויות".
לסיכום, הדר נפתלוביץ מבהירה כי "קפאין מעלה רמות עוררות רק באופן נקודתי ורגעי ולכן לא יכול להוות טיפול ל-OCD. מצד שני, אני מאמינה שהמחקר יוכל לסייע לרופאים להבין את השינויים בתסמינים הכפייתיים של המטופלים שלהם, לגלות יעדי טיפול חדשים ולספק תוצאות טיפול טובות יותר בעתיד נגד OCD".
