ועדת הכלכלה דנה (יום ב', 30.11.20) בדרכים לקידום העברת יחידות ממשלתיות ארציות לירושלים והשפעת המהלך על כלכלת העיר. היו"ר יעקב מרגי אמר בפתח הדיון, כי זימן את הישיבה בעקבות פנייה של יו"ר סיעת התעוררות וראש האופוזיציה במועצת עיריית ירושלים, עופר ברקוביץ. הוא הוסיף בציניות: "כנראה שהיינו צריכים לבקש מטראמפ להתנות את העברת השגרירות במעבר יחידות הממשלה לירושלים. יש אמירה בכך שממשלה מתנהלת מעיר הבירה שלה".
ח"כ מיקי לוי אמר כי הממשלה היא העבריינית הגדולה ביותר, וכי אי-העברת היחידות עולה 6.4 מיליון שקל בשנה. "אני לא מדבר רק על הכסף, אלא על הסמליות. לא ייתכן שמשרדי הממשלה והשלטון ישבו בערים אחרות. ח"כ ניר ברקת, לשעבר ראש עיריית ירושלים, הוסיף כי שנה אחרי שנה מגיעים לכנסת ומגלים שדברים לא זזים. הוא הוסיף כי אין בעיית תחבורה ובעיית משרדים בירושלים, ואין סיבה לחרוג מהחלטת הממשלה, ולכן צריך לחוקק זאת ולקבוע עיצומים. ח"כ תהלה פרידמן אמרה כי דרוש תיקון חוק שיוגש כהצעה ממשלתית. ח"כ מתן כהנא אמר כי יצטרף לכל יוזמה כזו, והוסיף: "הממשלה לא מקיימת את ההחלטות שלה עצמה".
נציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, לירן קוסמן, אמר כי מעבר היחידות הממשלתיות לירושלים יביא מעל 9,500 מועסקים לעיר - כמעט 3% ממספר המועסקים בה - ויוסיף 121 מיליון שקל להכנסות מארנונה. מירב פלג גבאי, גם היא ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, אמרה כי אין גורם מתכלל ואין עיצומים. מרגי אמר בתגובה כי נדמה שאין רצון ליישם את החלטת הממשלה, או שלא הייתה כוונה מלכתחילה לממש אותה.
יו"ר התעוררות ברקוביץ אמר כי המעבר לירושלים מעוגן בשני חוקי יסוד - חוק יסוד ירושלים וחוק יסוד הממשלה - וגם בשתי החלטות ממשלה שלא מקוימות. מתוך רשימה ארוכה רק 12 יחידות עברו לירושלים, עוד 35 קיבלו פטור, בחלק מהמקרים ללא הצדקה אמתית, ועוד 95 יחידות שלא מעוניינות בכלל להתחיל שיח על מעבר לירושלים ועוברות על החוק. הוא הוסיף כי הדבר יכול להשפיע על הכלכלה המקומית ולהכניס לעיר 350 מיליון שקלים, ואמר כי ירושלים צריכה להיות עיר ממשל, בה יש גם מחקר ומודיעין, כמו בירת ארה"ב וושינגטון. לדבריו, צריך לדרוש תשובות מהמשרדים שאינם עוברים ולהטיל עליהם עיצומים, ולבחון את הפטורים שניתנו.
נציג רשות החברות הממשלתיות, שגיא כהן, אמר כי יש כ-65 חברות ממשלתיות שיושבות מחוץ לירושלים, כשמתוכן כ-45 שמבצעות פעילות שצריכה להיות מחוץ לירושלים, כמו נמלים או מדרשת שדה בוקר. היו"ר מרגי אמר בתגובה: "לא ביקשנו להעביר את החוף לירושלים, אלא את המטות". כהן השיב כי יש כעשר חברות שיכולות להעביר את פעילות המטרה וכמה חברות שיכולות לעבור באופן מלא, אך הן טוענות שזה לא כלכלי עבורן.
נציגת המשרד לירושלים ומורשת, נטלי רוז, אמרה כי מעבר לעובדה שלמשרד אין סמכויות לאכוף את החלטות הממשלה, הוא עושה הכל למען המעבר. היא הוסיפה כי החלטת הממשלה שאושרה ב-2018 הייתה אמורה לכלול עיצומים, אך העיצומים לא אושרו בממשלה.
היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה מוחה על כך שנציגי משרד ראש הממשלה ומזכירות הממשלה, שאמורים לקיים את החלטת הממשלה, לא נכחו בדיון. "לא היה את מי לשאול ולכן הדיון היה כמעט בוסר", אמר מרגי. הוא הוסיף, כי "הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה להעבירה אליה רשימה מפורטל של כל היחידות שקיבלו פטור ואת הנימוק למתן הפטור. הוועדה סבורה שלא תיתכן אחריות ללא סמכות, ולכן קוראת לתקן את החלטת הממשלה ולקבוע גורם מתכלל שיהיו בידיו יכולת להטיל סנקציות על משרדים שלא יישמו את ההחלטה. ככל שלא תתוקן החלטת הממשלה - חברי הוועדה יקדמו חקיקה בעניין", סיכם היו"ר והבטיח להמשיך לעקוב אחר הנושא.