חוק הלאום מבוסס על האתוס של המדינה

אין כל מקום להתערבות של בג"ץ בחוק הלאום - סבור (יום ה', 3.1.20) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. הוא הגיש לבית המשפט העליון את תגובתו ל-15 עתירות נגד החוק שאישרה הכנסת באמצע 2018, ואשר הדיון בהן קבוע ל-22.12.20. מנדלבליט סבור, שאין צורך להכריע בשאלה העקרונית האם בית המשפט מוסמך להתערב בחוקי יסוד - עמדה זהה לזו שהציג לאחרונה בעתירות נגד התיקונים לחוק יסוד הכנסת ולחוק יסוד הממשלה, בנוגע לממשלת האחדות הנוכחית. "העותרים מבקשים כי בית המשפט הנכבד יורה בצו שיפוטי על הסרתו של פרק שלם מחוקתה המתהווה של מדינת ישראל", אומר מנדלבליט. לדעתו, "חוק יסוד הלאום מעגן את מרכיבי זהותה הלאומית של מדינת ישראל בחוק יסוד, תוך שהוא מעניק לבוש חוקתי לחזון המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי. תוכן זה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מבוסס למעשה על האתוס של מדינת ישראל מאז הקמתה ומעוגן גם בהכרזת העצמאות; וממילא ודאי שלא ניתן לראותו כ'מזעזע את אמות הספים של המבנה החוקתי כולו'. "לפיכך, חוק יסוד הלאום כלל אינו מתקרב לאותם מקרים חריגים בני-חריגים שהוזכרו בפסיקה ביחס להיתכנות יישומה של דוקטרינה המאפשרת ביקורת שיפוטית על תוכנם של חוקי היסוד - דוקטרינה, שאינה פשוטה כלל ועיקר ולא בכדי דבר תחולתה במשפטנו לא הוכרע. יש לדחות את כלל טענות העותרים ביחס לשימוש לרעה בסמכות המכוננת של הרשות המחוקקת, שכן דוקטרינה זו כלל אינה רלוונטית לנסיבות חקיקתו של חוק יסוד הלאום, אשר עיגן רכיבים יסודיים בזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. "למקרא העתירות ניכר שאלה אינן מניחות בפני בית המשפט הנכבד תשתית משפטית עיונית מוצקה שיהא בכוחה לשאת את הסעד החריג כל כך שביקשו. במצב דברים זה, ומשלא עלה בידי העותרים להפריך את החזקה לפיה כל חוק יסוד עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד הערטילאיים מלכתחילה של השיטה; ובהינתן העובדה שרבות מטענות העותרים נסמכות על השלכותיו העתידיות של חוק יסוד הלאום (שטרם התממשו בחלוף כשנתיים ומחצה מאז נחקק); ובהינתן הצורך להעניק פרשנות מקיימת לחוקי היסוד מתוך נקודת מבט רחבה; המשיבים יטענו כי דינן של כלל העתירות להידחות". מנדלבליט דוחה את הטענה העיקרית נגד חוק הלאום, ולפיה הוא פוגע בזכויותיהם של ערביי ישראל: "חוק יסוד הלאום אינו טומן בחובו פגיעה בזכויות הפרט האישיות הנתונות לכל אזרח מאזרחי המדינה, לרבות זכותו לשוויון במישור האישי. חוק יסוד הלאום מעגן את מרכיבי הזהות הלאומיים של המדינה כמדינה יהודית ובכך הוא נושא מסר הצהרתי חוקתי חשוב ביותר. בעשותו כן, חוק יסוד הלאום אינו פוגע - ואין לפרשו כפוגע - בזכויות הפרט האישיות שעוגנו בחוקי היסוד המטריאליים, קרי: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק". תגובת המדינה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן ורן רוזנברג.