ועדת הכלכלה החלה (יום א', 6.12.20) בהכנתה לקריאה שנייה ושלישית של ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, שנועד לטפל בחסמים לפריסת רשת סיבים אופטיים. להצעה מוזגה עם הצעת חוק פרטית דומה, שהגישו ח"כ צבי האוזר יחד עם יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי וחברי כנסת נוספים.
בפתח הדיון אמר מרגי כי אנחנו מתגאים בכך שהמדינה היא מדינת סטארט אפ, בעוד שהאינטרנט הוא עגלה. הוא הבהיר כי המיזם הוא למעשה פשרה, אך אמר כי לא יסכים למצב של העדפת אזור אחד בפריפריה על פני אזור אחר.
שר התקשורת, ח"כ יועז הנדל, הודה כי בתחום האינטרנט ישראל נמצאת בפיגור של עשור, ובעידן הקורונה יש חשיבות מיוחדת לכך. הוא הזכיר כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השווה לפני עשור את האינטרנט בישראל לטרקטור סובייטי ואמר: "הוא הבטיח לתקן בתוך שנתיים וזה לא קרה". הנדל הסביר כי החקיקה נועדה לשנות את האסדרה שנכשלה, ואמר: "כשמדליקים סיבים הדבר מדליק הזדמנויות רבות. האינטרנט המהיר הוא לתפארת אזרחי ישראל".
מנכ"ל משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: אמרה כי בישראל ההערכה היא שהיעדר פריסת תשתית אינטרנט מתקדמת גורמת להפסד של 13 מיליארד שקל בשנה. לדבריה, "השינויים שהביאה איתה הקורונה, כאן כדי להישאר, וזה מחייב תשתית מתאימה. הרכבת המהירה ביותר של הכלכלה הישראלית היא הפס הרחב וזה מה שיביא לביטול המרחקים בין הפריפריה למרכז".
היו"ר מרגי התייחס לפרק הזמן שניתן לבזק להחליט היכן היא פורסת את התשתית שלה, ואמר כי כל עוד בזק לא תגיש תוכנית, לא ניתן להתחיל את התהליך. השר הנדל התייחס לכך ואמר: "נגביל את זה ונצטרך לקבוע את פרק הזמן הזה פה בוועדה".
סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, עופר רז דרור, אמר כי בזק מחזיקה בערך בחצי משוק התקשורת, ולכן תממן כמחצית מכספי הקרן עבור הפריסה באזורים עליהם היא מוותרת. "ויתרנו על חובת הפריסה האוניברסלית של בזק, אבל לא ויתרנו על החובה שלנו להגיע עם סיב אופטי לכל בית", אמר. עוד הוא הסביר כי כל חברה תעביר לקרן 0.5% מההכנסות שלה, ובשוק שבו יש כ-19 מיליארד שקל הכנסות בשנה מדובר על 100-80 מיליון שקל בשנה.
מרגי ביקש הערכה של עלות הפריסה באזורים בהם בזק תודיע שהיא לא פורסת תשתית, והשר הנדל הודה כי יש אי-ודאות מסוימת שכן לא ניתן עדיין לדעת איפה בזק לא תפרוס. רז דרור הוסיף כי המשרד מעריך שהקרן תיתן מענה ראוי לפריסה בפריפריה, אך ניתן יהיה לעשות היערכות מחודשת אם לא.
עוד ביקש מרגי לדעת מי קובע את סדרי העדיפות לשימוש בכספי הקרן, ושר התקשורת השיב: "בעיני, נבחרי הציבור צריכים להיות אחרונים, וזה צריך להיות כלי לצמצום פערים". ח"כ אנטאנס שחאדה אמר כי הוא לא יכול לסמוך על המדינה בפריסת תשתיות ביישובים ערבים, שכן מבחינת תשתיות ביוב, תחבורה ותקשורת היישובים הערבים מפגרים ב-30-20 שנה לעומת היישובים היהודים. "אני לא רוצה שהם יקבלו סיב בעוד 10 שנים או שיהיו אחרונים בתור", אמר שחאדה ודרש לוח זמנים מפורט.
סמנכ"ל בזק, ארז חסדאי, הבטיח כי היקפי הפריסה שבזק תתחייב לעמוד בה יהיו משמעותיים, אך הוסיף כי האסדרה החדשה מחלישה את בזק ומונעת ממנה את האפשרות להשתתף בשימוש בכספי הקרן. לטענתו מדובר בטעות, שכן צריך לחזק את בזק שנושאת בנטל.
יו"ר הוועדה הקשה על חסדאי ושאל, האם בזק יכולה לדעת מתי תודיע על תוכנית הפריסה שלה. חסדאי השיב כי החברה עושה עבודה בעניין הזה. מרגי התעקש ושאל כמה זמן תצטרך החברה להשלמת העבודה וחסדאי העריך כי היא תסתיים בשנה האזרחית הקרובה.
ח"כ עידן רול אמר כי אין ספק שהפריסה חייבת לקרות, אך הוא עדיין לא מבין את החישוב - בתוך כמה שנים תסתיים הפריסה בפריפריה וכמה זה יעלה. הוא הוסיף כי זו בעיה לשחרר את בזק מחובותיה האוניברסליות על בסיס תוכנית לא ודאית. ח"כ שחאדה ציין כי "קשה לעכל את זה שאין הערכה". היו"ר מרגי אמר כי הדבר יקבל התייחסות במהלך הדיונים בסעיפי הצעת החוק. השר הנדל ציין: "לכולנו אינטרס משותף שהאינטרנט המהיר ייפרס כמה שיותר מהר. האינטרנט לא מפריד בין דת גזע ומין ובין מגזרים, ואין כוונה שיהיה מגזר אחד שיועדף על פני אחר".
כאמור, בתום הדיון מוזגה הצעת החוק הפרטית עם ההצעה הממשלתית והיו"ר מרגי הודיע כי הדיונים בסעיפי ההצעה יימשך ביום ראשון הבא.
