סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז,
מנחם פינקלשטיין, קורא לשינוי בסיסי בניהול ההליכים הפליליים. פינקלשטיין, לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי, עמד במשך 12 שנים בראש הרכב תיקי פשע חמור והוא אומר זאת בפסק דינו האחרון עם פרישתו מהשיפוט (יום ה', 10.12.20).
בכך מצטרף פינקלשטיין לדברים שכתב שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית, בשנת 2003 (כאשר כיהן בבית המשפט המחוזי בחיפה). לדעתו, בהליך הפלילי יש לסטות מן השיטה האדברסרית - בה השופט כמעט ואינו מתערב - ולאפשר לבית המשפט להיחשף מבעוד מועד לחומר הראיות וליטות חלק פעיל בחקירות הנאשמים והעדים. עמדה דומה הציג פרופ'
מרדכי קרמניצר, פינקלשטיין מסכים גם איתו ומוסיף:
"דברים אלה של שני המחברים, שנכתבו לפני שנים רבות, אמורים ביתר שאת בשנים האחרונות, כאשר תיקים רבים המובאים בפני הרכב פשע חמור - כמו תיק זה - הם תיקים המכונים 'מגה-תיקים', וכאשר את מקום ההודעות העיקריות תופסים למעשה תמלילים עתירי עמודים של החקירה המכילים את כל חילופי הדברים שבין החוקרים לבין הנאשם. אכן, אלמלא היו תמלילים אלה בפנינו בזמן אמת, לא יכולים היינו לשלוט כדבעי בהררי החומר שהובא בפנינו. וכך גם הנהגנו בעבר, כי יוצגו בפנינו מראש הקלסרים ובהם חומר הראיות הרלוונטי. ההגנה הסכימה לכך בדרך כלל, תוך שהייתה רשאית להתנגד לכך שיובאו בפנינו ראיות שהיא מבקשת לחלוק על קבילותן (או שהראיות הוצגו בפנינו, כפוף לכך שההגנה תהיה רשאית לטעון כנגד קבילותן)".
עוד אומר פינקלשטיין, כי אין מנוס מהסדרי טיעון בתיקי פשע חמור בכלל ובתיקי רצח בפרט. הוא בדק ומצא, כי ההרכב בראשותו טיפל בעשור האחרון ב-70 תיקי רצח נגד 93 נאשמים, ונכתבו הכרעות דין מפורטות ב-26% מהתיקים באורך ממוצע של 112 עמודים (כמו גם ב-13% מ-178 תיקי עבירות מין חמורות בהן דן ההרכב). כתיבת כל הכרעת דין אורכת חודשים ארוכים, ולכן "אין זה ריאלי שבית המשפט ינהל את כל אחד מתיקי הרצח עד תומו". לדבריו, "נוכחנו במספר תיקים לא מבוטל כי ניהול המשפט עד תום אינו הכרחי כלל, או שכל אחד מהצדדים יכול לצאת נשכר מהסדר הטיעון, בלא שהאינטרס הציבורי ייפגע. אלה הם המקרים שבהם הרשינו לעצמנו להמליץ לצדדים לשקול עריכת הסדר טיעון".
בסיום פסק הדין מודה פינקלשטיין לשופטים
רמי אמיר ו
ליאורה ברודי, חבריו להרכב. כחוקר מוביל של כתבי
נתן אלתרמן, הוא בוחר לצטט לגביהם את אחד משיריו: "לא, אין עושים זאת רק באחיזת עיניים / ובלהטים בלבד... לא, לא, אין משיגים / זאת בלי מנה של יגע עם מנה אפיים / של להט לא-כבה ועז מן הסיגים".
על עצמו אומר פינקלשטיין, כי דימה את עצמו כעוסק בדיני נפשות והוא מודה לבורא עולם כמי שיצא בשלום מן הקודש. והוא מסיים בדבריו של ש"י עגנון: "חייב אדם להתבונן בכל המעשים שנעשים בתקופה שזימן לו הגורל לחיות בה ולתת לעצמו דין וחשבון על כל מעשה ומעשה. אין אנו רשאים לתת להם למעשים שיעברו על ראשנו, בלא שנבדוק אותם ובלא שניתן דעתנו עליהם".
