ראש הממשלה החליפי ושר המשפטים, בני גנץ יקדם (יום א', 10.1.21) שתי הצעות חוק ממשלתיות בדיוני ועדת השרים לחקיקה: מסלול שימנע מאלפי בעלי עסקים שנפגעו בתקופת הקורונה להגיע לחדלות פירעון, וחקיקה שתאפשר ניוד שיקים במעבר בין בנקים.
הצעת החוק הראשונה נוגעת לתיקון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מטרתה של הצעת החוק היא לסייע לחייבים שיבקשו לפתוח בהליכים לגיבוש הסדר חוב או בהליכי חדלות פירעון בשל קשיים כלכליים שגרמה מגיפת הקורונה, ולהתאים אותם למאפיינים המיוחדים של חייבים אלו. זאת, על-ידי עידודם לפנות להליכים של הסדר חוב כדי לאפשר להם לטפל בחובותיהם ולשוב לפעילות כלכלית מלאה. הצעת החוק גובשה בייעוץ וחקיקה (מחלקה למשפט כלכלי) בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מאיר לוין, ועוה"ד לירון נעים ומיכל אלבז, בשיתוף עם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עו"ד סיגל יעקבי המשנה לממונה, עו״ד אורי ולרשטיין.
הצעת החוק מאפשרת לחייבים פרטיים ולתאגידים לקבל "עיכוב הליכים" לתקופה מוגבלת כדי שיוכלו לנהל משא-ומתן עם הנושים ולגבש הסדר חוב, וכל זאת מבלי לפתוח בהליכי חדלות פירעון ומבלי למנות נאמן שיבוא בנעלי ההנהלה. הכל תוך מתן הגנות מאזנות לנושים.
המצב הייחודי שיצר משבר הקורונה הוביל למסקנה שאין די בכלים ובמסלולים שקבועים בחוק הקיים שנחקק ב-2018 בכדי לסייע לבעלי עסקים ותאגידים לא להגיע לחדלות פירעון. בשלב זה, לנוכח התקדמות מבצע החיסונים הארצי, והצפי לחזרה הדרגתית של פעילות המשק בחודשים הקרובים, נראה שישנם עסקים ויחידים שארגון מחודש של חובותיהם יאפשרו להם לחזור למסלול עסקים תקין, וזוהי אוכלוסיית היעד שהצעת החוק מבקשת לסייע לה.
הצעת החוק מציעה ליצור מסלול ייעודי לטיפול בחובות של חייבים שנפגעו מהמשבר, שיפעל לתקופה מוגבלת. זאת, בשאיפה להגיע להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות כחלופה להליכי חדלות פירעון מלאים. אישור הסדר חוב כחלופה להליך חדלות פירעון לגבי חייב יחיד יכולה להועיל גם לשיקומו הכלכלי בשל ההשתתפות הפעילה הנדרשת לעיצוב ההסדר.
הצעת החוק השנייה תאפשר להשלים את המהלך שיאפשר ללקוחות להתנייד בין בנקים, המכונה "ניידות בקליק", שעתיד להיכנס לתוקף בספטמבר 2021 על-ידי ניוד שיקים מבנק לבנק.
הצעת החוק מאפשרת לבנק החדש להיכנס "לנעלי" הבנק הישן ולכבד שיקים על-אף שנמשכו על חשבון הבנק הישן. כך, יוכל הלקוח לעבור מבנק לבנק בלי לבטל את השיקים או להסתכן בכך שהם יוצגו מול חשבון בנק סגור בבנק המקורי ויידחו כשיקים ללא כיסוי. התאמות נוספות נדרשות גם כדי להבטיח מעבר חלק ללקוח שהוא דווקא המוטב של השיק. כך למשל, אם לקוח הפקיד את השיק בבנק הישן והוא סורב, הוא יוכל להציג את השיק הצגה חוזרת או להפיק פלט של השיק עם סיבת הסירוב גם בבנק החדש, אליו העביר את הפעילות.
תיקונים נוספים נדרשו גם בחוק שיקים ללא כיסוי. כך למשל כדי להגן על לקוח שמנייד את פעילותו בחשבון, יש לקבוע כי שיק שסורב בחשבון הבנק הישן לא יספר פעמיים כשיק שסורב, אם הוצג וסורב שוב בבנק החדש. כמו-כן, נדרש להתאים את אופן פרסום החשבונות כחשבונות מוגבלים לנסיבות של מעבר לקוח בין בנקים. המידע שבנק ישראל יפרסם (אם החשבון מוגבל או לא) יהיה ביחס לבנק החדש, גם אם פרטי השיק של הבנק הישן, שמופיעים על טופס השיק שבידי המוטב, הם אלה שיוזנו במערכת.
הוראות אלה, יחד עם התאמות נוספות נועדו להבטיח כי לקוח יוכל להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מבנק לבנק, בצורה פשוטה וחלקה. הצעת החוק גובשה בייעוץ וחקיקה (מחלקה למשפט אזרחי) על-ידי עוה"ד רני נויבואר, ראשת אשכול אזרחי ועו"ד לירון מאוטנר לוגסי בשיתוף עם בנק ישראל ומשרד האוצר.
