חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) שבבעלות המדינה וזאב צל, שניהל את אתר החברה באילת, ישלמו כל אחד קנס של 50,000 שקל בשל פגיעה קשה באלמוגים במפרץ אילת. שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
יואל עדן, דחה (12.1.21) את ערעוריהם על הרשעתם ועונשיהם בבית משפט השלום באילת (השופט
תומר אורינוב).
בינואר 2014 ביצעה קצא"א - באמצעות חברת מרינה דרומית דייוורס - עבודות תת-ימיות במסוף הנפט שלה בנמל אילת. צל היה האחראי מטעמה על ביצוען. העבודות, אשר בוצעו ללא קבלת היתר כנדרש מהמדינה, גרמו לפגיעה קשה ב-2,600 אלמוגים ובאלפי בעלי חיים התלויים באלמוגים למחייתם. קצא"א וצל הורשעו בפגיעה בערך טבע מוגן.
בדחותו את הערעורים אומר עדן, כי אין מחלוקת שקצא"א וצל היו אחראים על ביצוע העבודות, אין מחלוקת שהן בוצעו ללא היתר כחוק ואין מחלוקת שנפגעו ערכי טבע מוגנים. "בהינתן האמור לעיל, אין אלא לקבוע כי אין ממש בטענות ההגנה שהועלו על-ידי קצא"א וצל, ויש להוסיף כי טענות אלו ברובן הגדול, טוב היה לו לא נשמעו כלל". כך למשל, הם טענו שלא ידעו על הימצאות האלמוגים ושהעבודות עלולות לפגוע בהם. "העלאת טענה שכזו ע"י המחזיק במקום, וע"י מי שפועל מטעמו במקום, איננה רק מופרכת על פניה, אלא שגם משליכה היא על השאלה אם ניתן לתת אמון בשורת הטענות הנוספות המועלות", מציין עדן.
"מצאתי לנכון להתחיל את פרק המסקנות בדברים אלו, שכן לא בכל יום נתקלים אנו בטענות כה חסרות בסיס והיגיון. קצא"א, הגוף אשר מחזיק במקום ואשר מנהל אותו, מתפעל אותו, מקיים בו מתקנים ומנהל בו פעילות ימית, מבקשת למעשה מבית משפט השלום ומבית משפט זה, כי יינתן אמון בטענה כי היא והפועלים מטעמה כלל לא יודעים שקיימים במקום אלמוגים. בקשה זו תמוהה, לשון המעטה, ויש לדחותה מכל וכל, לא רק בשל העדר הגיונה, אלא גם בשל כך ששנים ספורות קודם לכן מבוצעות עבודות דומות על-ידי קצא"א, ורשות הטבע והגנים מבצעת פעולות למניעת פגיעה באלמוגים שם", מוסיף עדן.
עדן מוסיף: "העובדה שרשות הטבע והגנים פועלת בטרם מבוצעות עבודות למניעת פגיעה, אין בה כדי לשלול את האיסור לפגוע בערכי טבע מוגנים ללא היתר כדין.
החוק אוסר פגיעה בערכי טבע מוגנים וקובע עבירה פלילית לפגיעה שכזו, כאשר היא מבוצעת ללא היתר. לא היה היתר, וקצא"א היא המבצעת של העבודות, באמצעות אחר. משנקבע כי ביצוע מעשה ללא היתר הינו עבירה, הרי שהמבצע אחראי בפלילים כאשר לא קיים היתר, גם אם מתקשר הוא בהסכם עם אחר שזה יקבל את ההיתר".
לגבי העונש אומר עדן: "בחינת היקף הנזקים להם גרמו קצא"א וצל במעשיהם מביאה למסקנה, כי הענישה הינה מקלה ביותר וודאי שאין בה כדי ענישה בעלת חומרה בה על ערכאת הערעור להתערב... היקף שכזה של פגיעה בערכי טבע מוגנים, מחייב ענישה משמעותית אשר תבטא את הצורך בהתרעה ובגמול... קנסות וחתימה על התחייבויות בשיעורים שנגזרו [30,000 שקל כל אחד], הינם לטעמי אף נמוכים משמעותית מאלו אשר יש להטיל בהיקף כה נרחב של פגיעה בערכי טבע מוגנים". השופטות
יעל רז-לוי וגילת שלו הסכימו עם עדן. את קצא"א וצל ייצגו עוה"ד
אריה נייגר ואבישי שדה, ואת המדינה - עו"ד יאיר הלר.
התובע הראשי ברשות הטבע והגנים, עו"ד שי פרץ, מסר, כי "בענישה המוגבלת הקבועה בחוק גנים לאומיים בעבירה זו של פגיעה בערכי הטבע המוגנים אין די, ומשכך הרשות פועלת בימים אלה למימוש ולמיצוי האינטרס הציבורי אף בתביעה אזרחית שהגישה נגד הנאשמים".
