בתיכון קוגל בחולון, בהנהלת גב' גילת סיימון, מתקיים תהליך העצמה מגדרי לתלמידות, ונבנתה סדנת העצמה מגדרית המתקיימת זו השנה השנייה.
מטרת הסדנה: שיפור היכולות האישיות של נערות המבקשות לקדם עצמן בתחומי הלימודים, הקריירה, הצבא, ובחיי היום יום. כמו-כן, הכרות עם התנועה הפמיניסטית ויעדיה (הגות ואקטיביזם) והכרת מושגי יסוד וטכסטים מכוננים בתנועה הפמיניסטית. הסדנה מבקשת להעלות את המודעות ביחס לקשיים הסובייקטיביים והאובייקטיביים העומדים בפני נשים השואפות לממש את כישוריהן בתחום הקריירה, ולטעת בנערות מוטיבציה ודרכי פעולה למימוש יכולותיהן האנושיות והמקצועיות.
בסדנה נבחנים המחסומים המונעים מנשים להתקדם: מחסומים רגשיים, פסיכולוגיים, הבניות חברתיות ומציאות אובייקטיבית (כגון: אימהות, העדר נגישות להשכלה, השקפות שמרניות וחינוך נשים לתפקידים 'מסורתיים').
בחלק מהמשפחות מתחנכות הנערות לאור תפיסות שמרניות ומסורתיות המייעדים לנערות תפקידים 'נשיים' מסורתיים, והן מתמודדות עם היעדר לגיטימציה משפחתית וחברתית לקריירה נשית. בשל כך - הן מתקשות להציב לעצמן מטרות ממוקדות בתחום הקריירה. הפעילות מאפשרת להן לבנות לעצמן, ברמת השאיפה והצבת המטרות - 'אופק אישי ומקצועי', והן מתוודעות לכלים יישומיים ואסטרטגיות פעולה כיצד לפרוץ את 'תקרת הזכוכית'.
המשתתפות מתמודדות עם סוגיות כגון: זהות נשית ועוצמה נשית, מנהיגות ואחוות נשים, כמו גם נושאים כואבים כגון: הטרדה מינית, פגיעה מינית ואלימות כלפי נשים בארץ ובעולם. הן מתוודעות למקומן ולמעמדן של נשים בישראל ובעולם, כגון: מילת נשים המקובלת בחלק מהחברה המוסלמית ונדרשות גם לסוגיית נשים בתקשורת, בפרסומות ושימוש בדימויי גוף נשיים לצרכי קידום מכירות. הן לומדות להכיר מושגי יסוד פמיניסטיים כגון: פטריארכיה, 'העלאת המודעות', 'תקרת הזכוכית', הדרה, מגדר ו'העדפה מתקנת'.
ברמת הדיון - מתמודדות הצעירות עם הקונפליקט שבין אימהות לקריירה וכיצד ניתן ליישב אותו, חשיבות ההשכלה כמכשיר להעצמת נשים, עצמאות כלכלית וזוגיות שוויונית כבסיס לחיים. לאחרונה נפגשו הנערות שם שתי חברות כנסת (ד"ר רחל אדטו וח"כ רונית תירוש) ששיתפו את הנערות בדרך שעשו עד לבית הנבחרים.
המסקנה המרכזית העולה מהפעילות: ברמה הפרטית והלאומית - המפתח להעצמת נשים נמצא בידיהן. על הנשים מוטלת האחריות לקדם עצמן ולחתור לשיוויון חברתי ומגדרי, בדרך של פעילות חברתית ופוליטית, מחאה, הפגנות, שימוש באמצעי התקשורת, מעגלי נשים וארגוני נשים למען נשים.
בסדנה נוטלות חלק כ-20 נערות והיא מתקיימת במבנה של 'מעגל הקשבה'. מרחב זה מזמן תהליך רפלקטיבי המתקיים אומנם בין כתלי בית הספר, אך במהותו הוא 'חוץ בית ספרי'. זאת בשל העובדה שמתכונתו חורגת מהמסגרת הקשוחה והמובנית המאפיינת את תהליך הלמידה המסורתי.
הסדנה מתאפיינת בפתיחות ובכנות, תוך עידוד חשיפה אישית ללא חשש מביקורת ושיפוטיות. הנערות משתפות את חברותיהן בסוגיות רלוונטיות מחייהן האישיים ובסדנה מתקיים שיח אמיתי, מכבד, הנוגע ברבדים עמוקים של רגשות וחוויות אישיות נשיות. הנערות חוות בסדנה תחושת ביטחון ומתבטאות בחופשיות ללא חשש מביקורת, שיפוטיות או לעג.
הן מדווחות שהסדנה מהווה עבורן צוהר לתחומי עניין 'רגישים' שמעולם לא נדרשו להם לעומק. ליבון סוגיות רגישות אלו, נעשה ברמת הפרט והקבוצה. העלאת נושאים אלו 'על השולחן', מהווה עבורן הזדמנות ראשונה להתלבטות ובדיקת עמדות כנה ואמיצה ביחס לתפיסת הנשיות שלהן, ציפיותיהן מעצמן וציפיות החברה מהן.
המתנגדים יאמרו, שהאחריות להעצמת הנערות - מוטלת על הבית וההורים. תשובתי היא - כפי שאנו דורשים מבית הספר להעניק חינוך הומניסטי, ידע טכנולוגי וכישורי למידה מתקדמים לתלמידים, עליו לחנך את הנוער לשיוויון בין המינים.
על-מנת להביא לשינוי אמיתי עמוק (ערכי, תודעתי ומעשי) בחברה הישראלית, אשר יוביל למיצוי היכולות הגלומות ב-50% הנשים באוכלוסיה - יש לחולל, בגיל הנעורים, תהליך חינוכי המשולב בתהליך העצמה מגדרי של צעירות. שינוי מהותי ברמה החברתית-לאומית - מתחיל בשינוי התודעה, בשני המינים, כבר בגיל צעיר. בתהליך זה נזרע את הזרעים לשינוי פני החברה הישראלית והפיכתה לחברה שיוויונית, להלכה ולמעשה.
