מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קנס את הליכוד ב-200,000 שקל בשל אי-תקינות כספית בבחירות המוניציפליות בשנת 2018 ובשל קיום ה"ליכודיאדה" באותה שנה. אנגלמן גם הנחה את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא לקיים כנסים פוליטיים מרובי משתתפים במעונו הרשמי - להבדיל מפגישות פוליטיות עם בודדים. אנגלמן מפרסם (יום ב', 1.2.21) שורה של דוחות על התנהלותן הכספית של המפלגות בשנת 2018, אשר התעכבו בשל מערכות הבחירות התכופות.
נתניהו אירח מאות פעילי ליכוד במעונו הרשמי לקראת הבחירות לראשות הליכוד ב-2018.החוק והנהלים מאפשרים להשתמש במעון לצרכים פוליטיים, כפוף לכך שראש הממשלה מכסה את עלות האירוע, אך אנגלמן אומר: "שימוש במעון ראש הממשלה לצרכים מפלגתיים יכול שיתאפשר באופן מידתי וסביר, כאשר ברור לכל שיש להבדיל בין קיום מפגשים בהשתתפות מספר בודד של משתתפים לבין מאות. נוכח האמור, יש להימנע משימוש במעון ראש הממשלה לעריכת כנסי בחירות רבי משתתפים". נתניהו הבהיר, כי השימוש נעשה לאחר קבלת ייעוץ משפטי והוא השתתף במימונו מתקציב הבחירות שלו, וכי יימנע מכך להבא. אנגלמן המליץ בפני היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שולמית ברנע-פרגו, להבהיר את נוהלי השימוש במעון.
נושא נוסף לגבי הבחירות המקדימות היה עוזרי שרים שהתמודדו בהן ויועצים פרלמנטריים של חברי כנסת שפעלו למען מעסיקיהם, בלא שהדבר בא לידי ביטוי בחשבונותיהם של המועמדים, למרות שבפועל מדובר בכך שיש להם יותר משאבים מאלו המוקצים להם רשמית. אנגלמן אומר שזוהי פגיעה בשוויון בין המתמודדים, ולכן הוא קורא למחוקק לטפל בנושא.
לגבי ה"ליכודיאדה" באילת מזכיר אנגלמן, כי קודמו, יוסף שפירא, כבר קבע שעל סיעת הליכוד בכנסת לתת לו ביטוי בחשבונותיה ולבחון את התרומה הגלומה בקיומו, בהתחשב במגבלות הקבועות בחוק על קבלת תרומות. מאחר שהליכוד קיים שוב את האירוע, למרות קביעותיו של שפירא, קנס אותו אנגלמן ב-100,000 שקל והודיע שימשיך לעקוב אחרי הנושא. הוא מציין, כי הסיעה החלה לנתק את שמה מן האירוע, כולל שינוי שמו.
אנגלמן קנס את הליכוד ב-100,000 שקל נוספים על העדר אסמכתאות לתשלומים בעד סקרים בבחירות המוניציפליות. מפלגת העבודה נקנסה באותו סכום בשל הכנסות שאינן עומדות בגבולות החוק שהתקבלו ממועמדים בסיעות-בת שחרגו מהתקציב, ובשל אי-כלילת מלוא ההכנסות וההוצאות של אחת מסיעות-הבת. אגודת ישראל נקנסה ב-40,000 שקל משום שלא החזירה הלוואה שניתנה לסיעה מקומית. רע"מ נקנסה ב-26,000 שקל בשל חריגה מתקרת ההוצאות.
אנגלמן קנס את בל"ד ב-25,000 שקל, שכן כמו בשנים קודמות - גם ב-2018 היא כללה בחשבונותיה הוצאות עבור קייטנה לילדים. שפירא כבר קבע, כי גם אם יש בקייטנה משום פעילות של שמירה על קשר עם הציבור, דבר הנתון בספק נוכח גילאי המשתתפים בה, הרי שבסבסוד שלה גלומה הטבה כספית ישירה למשפחות המשתתפים. בל"ד התחייבה בפני אנגלמן להסדיר נהלים בעניין פעילותה בתחום חינוך תנועתי, לאחר שקבע, כי הקייטנה אינה נכללת בתחום זה.
קנסות הוטלו גם על מועמדים בבחירות המקדימות בליכוד, העבודה ומרצ בשל חריגות שונות. הקנסות הגבוהים ביותר הוטלו על ניר ברקת (הליכוד, ראש עיריית ירושלים לשעבר) - 25,000 שקל בשל אי-רישום הוצאות, העדר אסמכתאות להוצאות וחריגה מתקרת הוצאות; איוב קרא (הליכוד, שר התקשורת לשעבר) - 22,000 שקל בשל אי-הגשת תצהיר מטעמו, אי-מתן הסבר לכיסוי גרעון, אי-רישום הוצאות, אי-ניהול חשבון בנק כנדרש, העדר אסמכתאות להוצאות וחריגה מתקרת הוצאות; ואסנת מארק (הליכוד, חברת הוועדה לבחירת שופטים) - 13,000 שקל בשל מסירת דוח כספי באיחור רב, העדר אסמכתאות להוצאות והוצאות לא סבירות.
קנסות נוספים: פטין מולא (הליכוד) - 13,000 שקל וחיוב להחזיר 39,000 שקל בשל אי-ניהול חשבון בנק כנדרש, הוצאות שאינן הוצאות בחירות, אי-החזר תרומות כנדרש, תרומות ממי שזהותו לא נבדקה וקבלת תרומות מתאגיד; סלאח סעד (העבודה) - 12,000 שקל בשל אי-ניהול חשבון בנק כנדרש, העדר אסמכתאות להוצאות וחריגה מתקרת הוצאות; עטאף קרינאווי (הליכוד) - 7,000 שקל בשל אי-הגשת דוח כספי; קטי שטרית (הליכוד) - 7,000 שקל בשל אי-רישום הוצאות, העדר אסמכתאות להוצאות וחריגה מתקרת הוצאות; נזאר אעלימי (העבודה) - 7,000 שקל בשל אי-הגשת דוח כספי; גור מינצר (מרצ) - 6,000 שקל בשל אי-ניהול חשבון בנק כנדרש, קבלת תרומות מתאגיד וחריגה מתקרת הוצאות; וירון מזוז (הליכוד) - 6,000 שקל בשל העדר אסמכתאות להוצאות וחריגה מתקרת הוצאות.
הדוחות כוללים נתונים על מצבן הכספי של המפלגות בסוף 2018. הבית היהודי ממשיכה לסחוב את הגרעון הגדול ביותר - 20.2 מיליון שקל; לרע"מ היה גרעון של 1.4 מיליון שקל; לדגל התורה - 1.3 מיליון שקל; ולאגודת ישראל - מיליון שקל. לרוב הסיעות היה עודף בסוף 2018, כאשר הסכום הגדול ביותר - 12.4 מיליון שקל - היה למפלגת העבודה ולכולנו. העודף של הליכוד היה 1.9 מיליון שקל; התנועה (של ציפי לבני) - 2.8 מיליון שקל; ישראל ביתנו ויש עתיד - 2.9 מיליון שקל; תע"ל - 4.1 מיליון שקל; ש"ס - 4.2 מיליון שקל; וחד"ש - 6.7 מיליון שקל.
אנגלמן גם עומד על תופעת רוחב, בה סיעות מקומיות חורגות מתקציבי הבחירות שלהן ומשתמשות במימון המפלגות של סיעות-האם - למרות שהוא אינו מיועד לבחירות המקומיות אלא לסיעות בכנסת. הדבר פוגע בשוויון מול הרשימות המקומיות שאינן משתייכות למפלגות לאומיות, ואנגלמן קורא למחוקק לבחון את הנושא. הוא גם מצביע על המפלגות שסיימו את הבחירות המקומיות בגרעונות הגדולים ביותר: הליכוד (15.7 מיליון שקל), דגל התורה (3.8 מיליון שקל), הבית היהודי (870,000 שקל), אגודת ישראל (780,000 שקל) ורע"מ (688,000 שקל).
