מאיר אבשלום חי מת, הוא נרצח בידי מחבלים, אלמנתו ושבעה היתומים הרכים שעולמם חרב עליהם, מבכים את מר גורלם בבית האבלים שבשבי שומרון.
המרדף אחרי הרוצחים בעיצומו, מאות לוחמי צה"ל ואנשי ביטחון ושב"כ מסכנים את חייהם בשעות אלה במטרה ללכוד את הרוצחים הנפשעים.
זהו מאמץ אדיר, הזוי וחסר תועלת, ברכה לבטלה: משום שאם ילכדו הרוצחים הרי כולם מצוידים בפוליסת ביטוח חיים (אין עונש מוות לרוצחים בישראל). בבית הכלא הישראלי מצפה להם סל של הטבות מפליגות הכוללות גם לימודים אקדמאיים.
שנות המאסר הארוכות שיגזרו עליהם ערכן כקליפת השום. בית המשפט הישראלי הוא פיקציה מגוחכת, שופטי ישראל הם מריונטות חסרות תועלת. גזרי הדין שלהם נרמסים בראש חוצות. מאות רוצחים שנשפטו למאסרי עולם עומדים להשתחרר בקרוב וכל זאת תמורת שחרורו של חייל אחד. אם ילכדו רוצחיו של מאיר אבשלום חי- את שחרורם הקרוב מבטיח להם החייל החטוף הבא בתור אחרי גלעד שליט.
המסקנה המתבקשת מההיגיון העקום של ממשלות ישראל אז והיום, הנכנעות ללחציה של תקשורת תבוסתנית ושל ציבור רכרוכי: יש להפסיק מייד את המרדף חסר התוחלת ואת סיכון חייהם של לוחמינו, בכך ימנע הבכי והנהי למען שחרורו של החטוף הבא בתור.