המיליארדר הישראלי
דן גרטלר קיבל, בימים האחרונים של ממשל
דונלד טראמפ, הקלות משמעותיות בעיצומים שהטיל עליו אותו ממשל בשנת 2017 בשל עסקיו בקונגו - חושף (יום ב', 22.2.21) ניו-יורק טיימס. ההקלות (ולמעשה הסרת העיצומים) ניתנו בידי שר האוצר דאז, סטיב מנוחין, בין היתר לאחר לחץ ישראלי עליו ועל שר החוץ דאז,
מייק פומפאו, והמהלך נעשה בחשאי וללא כל הודעה לציבור.
העיצומים משנת 2017 ניתקו למעשה את גרטנר, שעיקר עיסוקו ביהלומים, ממערכת הבנקאות הבינלאומית והקפיאו את הכספים שהחזיק בבנקים אמריקניים. בשנת 2018 תיאר משרד האוצר את גרטלר כ"מעורב בביזה של אוצרות טבע ובתוצאות האנושיות" של מעשים אלו בקונגו. בתחילת דצמבר הציע גרטלר למשרד האוצר (האחראי על העיצומים) להטיל פיקוח חיצוני על עסקיו ולהגיש דוחות תקופתיים על העברותיו הכספיות, בתמורה להסרת העיצומים. לדברי הטיימס, גרטלר ידע שממשל ביידן לא ייעתר לפניותיו ולכן עשה מאמץ של הרגע האחרון מול ממשל טראמפ.
בשלוש השנים הקודמות לא הצליח גרטלר להביא להסרת העיצומים, למרות ששכר בין היתר את שירותיהם של עורך הדין הנודע
אלן דרשוביץ (מסניגוריו של דונלד טראמפ במשפטו בפרשת אוקראינה) ושל ראש ה-FBI לשעבר, לואיס פריש. הפעם מאמציו עלו יפה: באמצע ינואר, ימים אחדים לפני סיום כהונתו של טראמפ, נחתם הסכם למשך שנה המאפשר לגרטלר להתחבר מחדש למערכת הבנקאית ולקבל את כספו המופקד בארה"ב.
ממשל ביידן בודק מה אירע
העיצומים הוטלו על גרטלר לאחר שהאו"ם וגופים נוספים טענו שהוא ביצע עסקות עם המשפחה ששלטה בשעתו בקונגו ואשר בזזה את אוצרות הטבע של המדינה. ההסכם עימו, אומר הטיימס, התקבל בתדהמה ובכעס בידי דיפלומטים אמריקנים בוושינגטון ובאפריקה ובידי פקידים ופעילים זכויות אדם בקונגו. כעת מנסה ממשל ביידן להבין כיצד הצליח גרטלר להשיג את ההקלות ולבחון האם ניתן להסב אותן לאחור.
ההקלות לגרטלר עולות בקנה אחד עם גל החנינות וההקלות בעונש שהעניק טראמפ בימים האחרונים של ממשלו, במיוחד למקורביו ולבני ברית פוליטיים, כולל במעורבות של דרשוביץ. הן גם מפגינות את השימוש שעשה גרטלר בקשריו במוקדי הכוח בישראל, כולל מקורבים לראש הממשלה,
בנימין נתניהו. הן גם יוצאות דופן בחשאיות בה הוענקו, ולטענת העיתון - חותרות תחת מאמציהם של דיפלומטים אמריקנים להילחם נגד השחיתות באפריקה. News1 מזכיר, כי האחים היהלומנים משה ומנדי גרטנר טענו, כי גרטלר ניסה לסכל את הבוררות ביניהם בפני השופט בדימוס
אורי גורן, תוך מעורבות של יוסי כהן (פרקליט משפחת נתניהו) ו
נתן אשל (לשעבר ראש לשכתו של נתניהו).
תחקירו של הטיימס מעלה, כי המהירות בה התקבלה הצעתו של גרטלר עומדת בניגוד לנוהלי העבודה של משרד האוצר האמריקני, וכי המהלך ביטל למעשה עיצומים בלא כל תיעוד פומבי המסביר אותו. הוא נעשה ללא התייעצות כמקובל עם משרד החוץ והמועצה לביטחון לאומי, שנה בלבד לאחר שהן דיפלומטים אמריקנים והן חברי קונגרס ביקשו להרחיב את העיצומים על גרטלר.
גרטלר התקרב לגבולות הלגיטימיות מבחינת החוק הפדרלי, כאשר שכר עורכי דין שגם פעלו בוושינגטון כשתדלנים מטעמו, כולל דרשוביץ ופריש. ככלל, כללי משרד האוצר אוסרים על מי שהוטלו עליו עיצומים להוציא כסף על שתדלנים בארה"ב. ההקלות שקיבל גרטלר נשענו בין היתר על הנימוק, לפיו לעסקיו באפריקה יש "אינטרס ביטחון לאומי" מבחינת ארה"ב - אך במשרד החוץ אומרים, שספק אם אינטרס כזה יכול לגבור על חומרת הטענות נגדו מבחינת זכויות אדם, כלכלה ומוסר. כמו-כן, לא ברור כיצד השתנו השיקולים מאז 2017.
הלחץ הופעל גם מצד ישראל, בה גרטלר מיוצג בידי עו"ד
בועז בן-צור - פרקליטו של נתניהו בתיק 4000. בסכסוך בין גרטלר לגרטנר הפעיל הראשון את החוקר הפרטי צביקה נוה, אחיו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר,
אפי נוה - גם הוא לקוח של בן-צור. לדברי הטיימס, גרטלר נעזר גם בדייוויד פרידמן, שהיה שגריר ארה"ב בישראל בידי ממשל טראמפ והודיע למנוחין ופומפאו שהוא תומך בהסרת העיצומים אם משרד האוצר יוכל למצוא דרך לעשות זאת. בניגוד למקובל, על ההחלטה לא נמסר עידכון מראש לבכירי הדיפלומטים המעורבים בנושא, ובהם שגריר ארה"ב בקונגו, מייקל האמר; פיטר פאם, יועץ בכיר במשרד החוץ לענייני אפריקה; וטיבור נאגי, תת-שר החוץ לענייני אפריקה.
זכיונות מימנו רכישת נשק
על-פי הטיימס, גרטלר הגיע לקונגו ב-1997 כסוחר יהלומים בן 23 במטרה להתמודד מול ענקית היהלומים הבינלאומית דה-בירס. שלוש שנים מאוחר יותר נזקק נשיא קונגו דאז, לורן קבילה, לנשק במלחמת האזרחים העתידה להימשך למעלה מעשור. כדי לגייס את המימון למלחמה, העניק קבילה לאנשי עסקים זרים זכיונות מונופוליסטיים למחצביה העשירים של ארצו. אחד מהם היה גרטלר, שעל-פי שני דוחות של האו"ם משנת 2001, היה בעל קשרים לשני אלופים ישראלים שיכלו לספק את הנשק הדרוש (גרטלר מכחיש זאת). האו"ם מצא, כי קבילה השתמש בתקבולים מן הזכיונות - כולל העסקה עם גרטלר - כדי לחזק את צבאו, צעד שהוליד את המונח "יהלומי דמים": אלו שמקורם במלחמות עקובות מדם.
בתביעה שהגיש משרד המשפטים האמריקני ב-2016 הוזכר גרטלר כמי ששילם שוחד של למעלה מ-100 מיליון דולר לפקידי ממשל בקונגו, בתמורה להעדפות במגזר הכרייה שבבעלות המדינה. דוברו של גרטלר אמר כי הוא מעולם לא נחקר בנושא זה וכי כל מעשיו היו כשרים. לדבריו, גרטלר השקיע בקונגו למעלה מ-1.5 מיליארד דולר והפך לאחד המעסיקים ומשלמי המיסים הגדולים במדינה, בזכות נכונותו - בניגוד למשקיעים זרים אחרים - להשקיע במדינה בעיצומה של מלחמת האזרחים.
תשומת ליבו של הבית הלבן כלפי גרטלר התעוררה לראשונה בשנת 2002, כאשר נשיא קונגו דאז, ג'וזף קבילה - שירש את אביו שנרצח באותה שנה - פנה לנשיא
ג'ורג' בוש הבן וביקש שיקבל את גרטלר כנציגו לצורך שיחות לסיום המלחמה. גרטלר אכן סייע בהשגת הסכם השלום שנה מאוחר יותר, ובמקביל קיבל עוד ועוד זכיונות מממשלת קונגו לכריית יהלומים, נחושת, קובלט, נפט, גז וזהב.
בשנת 2013 קבע דוח של מזכיר האו"ם לשעבר, קופי אנאן, כי חמש עסקות נחושת שביצע גרטלר בשנים 2012-2010 גזלו מתושבי קונגו 1.36 מיליארד דולר, שכן הנחושת נמכרה לו במחיר נמוך מדי. במקביל התעשרו גם קבילה ומשפחתו, והשחיתות בקונגו הובילה בין היתר את קרן המטבע הבינלאומית לבטל הלוואה מתוכננת למדינה בסך 200 מיליון דולר.
בשנת 2017 מונתה סיגל מנדלקר לממונה על העיצומים במשרד האוצר האמריקני, והשחיתות בקונגו הייתה בדיוק מסוג התופעות שרצתה לשרש - כותב הטיימס. היא השתמשה בחוק שאישר הקונגרס בשנת 2016 ("חוק מגניצקי", על שם פעיל זכויות האדם הרוסי סרגיי מגניצקי), ולפיו יכול האוצר להקפיא את נכסיהם בארה"ב של מי שפוגעים בצורה משמעותית בזכויות אדם בכל מקום בעולם. גרטלר נכלל בדצמבר 2017 בקבוצה הראשונה של מי שהחוק הופעל נגדם; שנה לאחר מכן הוטלו עיצומים על חברות נוספות שבבעלותו.
"ערך לשירותי המודיעין"
גרטלר החל כמעט מיד במאמץ להסיר את העיצומים, ותחילה ביקש לאפשר לו להשתמש בכסף המוקפא למטרות צדקה בשיקגו. משרד החוץ התנגד, מחשש שתרומות כאלו יחזקו את מעמדו של גרטלר בשיקגו ויסייעו לתומכיו של קבילה - שבינתיים הודח - לפעול נגד הנשיא הדמוקרטי פליקס שיסדקי. האחראים על אפריקה במשרד החוץ אף לחצו על משרד האוצר להרחיב את העיצומים. אולם בסוף 2019 החלו
אנשי מפתח באוצר, ובהם מנדלקר, לעזוב את הממשל והפעלת "חוק מגניצקי" נעשתה נדירה יותר. לכן, פנו אנשי משרד החוץ לוועדת החוץ של הסנאט, ובאוגוסט שעבר ביקשו חברים בה - משתי המפלגות - מן האוצר להמשיך את העיצומים המסייעים לבניית הדמוקרטיה בקונגו ולמלחמה בשחיתות בה.
לקראת סיום כהונתו של טראמפ החלו אנשיו של גרטלר לטעון, כי יש לו ערך לשירותי המודיעין האמריקניים. דרשוביץ אף טען, כי גם הביטחון הלאומי של ישראל מצדיק את הסרת העיצומים. דוברו של גרטלר סירב לומר האם הוא העניק שירותים כאלו, ורק אמר שאם ניתנו - אפשר היה לתאר אותם כמועילים לארה"ב. פקידים ישראלים אמרו לטיימס שהם מודעים לתועלת שהביא גרטלר לארה"ב אך סירובו לפרט. שני פקידים ישראלים אמרו לטיימס, כי ארה"ב הודיעה לישראל שהעיצומים הוסרו "בשל סיבות הקשורות לביטחון הלאומי של ארה"ב".
מנוחין ופומפאו סירבו להגיב. גרטלר אמר בתגובה לטיימס, כי הסרת העיצומים לא נבעה מלחצים מיוחדים בארה"ב או בישראל, אלא מהבטחתו ליתר שקיפות לגבי עסקיו ברחבי העולם. "אנחנו נאמץ וניישם את הצעדים החמורים ביותר נגד שוחד ונגד שחיתות בכל הפעילות הבינלאומית שלנו", הוסיף גרטלר.
