חברת נתיבי ישראל סובלת מייצוג-חסר משמעותי של בני מיעוטים ובעלי מוגבלויות בין עובדיה - קובע (יום ב', 15.3.21)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן. מתוך 417 עובדים בחברה ב-2019, רק ארבעה היו בני העדה האתיופית וארבעה היו דרוזים. שלא בהתאם להחלטת ועדת כוח אדם של הדירקטוריון, החברה לא פרסמה משרות ייעודיות לבני העדות האתיופית והדרוזית. הגם שחלה עלייה במספר העובדים עם מוגבלות המועסקים בחברה בשנים 2019-2016 (משלושה לתשעה), שיעורם עמד על 2% בלבד, בעוד הנציבות לשוויון קבעה שיעור של 5%.
עוד מצא אנגלמן, כי החברה מעסיקה עשרה משרדי עורכי דין למעלה מעשר שנים, בעוד רשות החברות קבעה חובת רוטציה לאחר שש שנים. אלא שרשות החברות עצמה המשיכה לאשר את העסקת אותם משרדים בחלק מהמקרים, בנימוק של היכרות המשרד עם החברה או עם המקרה הרלוונטי. נוסף על כך, נמצאו היקפי תשלומים בלתי שוויוניים למשרדים השונים, בהתבסס על מנגנון חלוקת העומסים שיושם בחברה.
נוהל גיוס העובדים, הכולל אמות מידה שקבעה החברה לניסיון המקצועי ולכישורים הנדרשים ממועמדים לתפקידים בכירים, לא הובא לאישור רשות החברות. בביקורת נמצאו שלושה מקרים בהם וועדות האיתור לא הפקידו על הכללים למניעת
ניגוד עניינים ועל נימוק החלטות לגבי פסילת מועמדים, ולא נבחנה העדפה למועמדת שהייתה בעלת כישורים דומים למועמד הזוכה.
ב-13 מכרזי מסגרת מתוך 21 מכרזים שפורסמו בשנים 2019-2016 לא קבעה החברה סף מינימלי למרכיב האיכות. נמצאו פערים בין ההנחיות של מינהל תשתיות ותיאום במשרד התחבורה לבין הניסיון שדרשה החברה ממועמדים לתפקיד מנהלי פרויקטים ביחס לגודל הפרויקט. החברה לא נצמדה לקטגוריות שנקבעו בהנחיות, וכתוצאה מכך נדרש בפרויקטים קטנים ניסיון רב יותר מהקבוע בהנחיות.