בפקולטות למשפטים כבר התחילו לשנן את פסק הדין של כבוד השופט סולברג בעניין סרן ר' ו
אילנה דיין. יום אחד הוא יוכנס גם למערכי הלימוד בבתי הספר לתקשורת. מן הסתם זה יקרה רק אחרי שבית המשפט העליון יחווה את דעתו שלו באותה פרשה. ככל שהדברים תלויים בפרקליטי דיין, השופטים שם יגדילו מחדש את מרחב הפעולה של עיתונאי ישראל. הערעור כבר בדרך.
סולברג הכביר מחמאות אופי רבות על דיין, אך בשורה התחתונה קבע שעשתה עוול חמור לסרן ר'. דיין מתקשה לשאת את הקביעה הזאת. כשנפגשנו השבוע, כמעט שבועיים אחרי פרסום הכרעת הדין, היא הייתה עדיין נסערת. עוצמת פגיעותה, אני מודה, הפתיעה אותי. לכוכבי תקשורת כמותה יש דימוי של יצורי פלדה, עולבים ואינם נעלבים, והנה דיין מקרינה עלבון עצום. ימים מסויטים עוברים עליה.
מדוע נפגשנו? כי חשוב לה לדחות את ההשערה הרווחת שבית המשפט העליון יקבל את הערעור שלה בזכות אחווה אידיאולוגית מסוימת בין המערערת לשופטים. היא מבקשת לשכנע אותי, אתכם, את כל העולם, שהערעור ראוי להתקבל מפני שהיא צודקת, ולא בגלל שום סיבה אחרת. מצד שני, היא בהחלט חושדת שהיה רקע אידיאולוגי להכרעה של סולברג.
תמצית הפרשה לפני שנמשיך: בבוקר סתווי של 2004 הוכרזה התרעת חדירה במוצב צה"ל באזור. מפקד הפלוגה במוצב, סרן ר', יצא להסתער על דמות חשודה. חייליו העידו שהרג אותה, ואפילו וידא הריגה, על-אף שידע כי מדובר בילדה. בתקשורת האמינו להם. "דם חפים מפשע זועק מן האדמה, מכתים את דגלנו", הזדעק חיים גורי במאמר אינטרנט. ר' נעצר, הועמד לדין צבאי, ואחרי שנה זוכה מכל אשמה. בין לבין הוא הגיש תביעת דיבה נגד אילנה דיין בעקבות כתבה ששידרה בתוכנית 'עובדה' ביום פתיחת משפטו. פרקליטו טען שהציגה אותו כ"חיית אדם, מפלצת במדים, המסתערת על ילדה תמימה שתעתה בדרכה לבית הספר".
כל מילה ששידרה דיין ב-2004, כמעט כל תמונה חטופה שהקרינה אז, הועמדה למבחן שיפוטי. פסק הדין משתרע על 129 עמודים, חצי ספר. השופט סולברג, מומחה לתביעות דיבה, אימץ בו את רוב טענות התובע. הוא קבע שסרן ר' הוצג בטלוויזיה "כאיש גס וערל-לב במקרה הטוב, וכמתיר דמם של פעוטות תמימים במקרה הגרוע". לדבריו, "בכמה וכמה מן העניינים העקרוניים, המרכזיים והמהותיים בכתבה, הוצגו עובדות האירוע בדרך שנטתה מן האמת".
בפסק הדין נמתחת ביקורת דרמטית גם על בכירי תקשורת שהעידו במשפט, ובכללם נציב התלונות של הרשות השנייה, אבל נעזוב אותם עכשיו ונחזור לדיין. בשנים האחרונות היא שידרה לא פעם כתבות שזיכו אותה בתשואות ימניות, כמו הראיון עם הרב ירחמיאל וייס לאחר הפיגוע במרכז הרב, ופתאום בית משפט מצייר אותה כשמאלנית המכפיפה עובדות להשקפת עולמה. אומנם הדברים לא נכתבים בפסק הדין, ואפילו נכתבים שם דברים הפוכים, אך מה לעשות שזו הפרשנות העממית למסמך.