תאריך 26 באפריל 2021 ימלאו 35 שנים לאסון הגרעיני בצ'רנוביל, האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה. קרוב ל-200,000 תושבים מאזור צ'רנוביל והסביבה עלו לישראל משנת 1989 ואילך. בשנת 1990 חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הקימו מרפאה מיוחדת לטיפול באתגרים הבריאותיים של עולים אלו ובמהלך השנים אספו נתונים על-אודות מצבם הבריאותי.
במסגרת המחקר נערך מעקב אודות אשפוזי העולים הללו בין השנים 1992 ל-2017. הנתונים שנאספו הושוו לשיעורי אשפוז של קבוצות עולים מברה"מ ומקומות אחרים וגם ילידי הארץ. נמצא כי שיעור האשפוזים שנרשמו בביה"ח האוניברסיטאי סורוקה של קבוצת העולים מצ'רנוביל נקשרו לחשיפה לקרינה.
נתון חשוב שעלה הצביע על כך שנשים מאזורי חשיפה נמוכה סביב אתר האסון (כפי שדווח בוועדה המדעית של האו"ם להשפעות קרינה אטומית) וכן, תושבים מעל גיל 20 בזמן הפיצוץ, שאושפזו בשיעור גבוה יותר בהקשרים של מחלות לב, המטולוגיה, מחלות סרטן, בעיות אנדוקרינולוגיות ובעיות עיניים, יותר מ-30 שנה לאחר מכן. ממצאי המחקר מתפרסמים בימים אלו בכתב העת Journal of Immigrant and Minority Health.
"זה חסר תקדים שההשפעות החשיפה לקרינה עדיין משפיעות כל כך הרבה שנים לאחר האסון", אמרה החוקרת הראשית פרופ' ג'ולי צוויקל, מנהלת המרכז לחקר וקידום בריאות האישה וחברת סגל במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "מצאנו את ההשפעות במיוחד בקרב נשים ששהו באזורים עם חשיפה נמוכה לקרינה".
הנתונים מצביעים על בעיות במחזור לב הגבוהות ב -150% מהממוצע, גידולים סרטניים גבוהים ב -165% עבור תושבים מאזורי חשיפה גבוהה וגבוהים ב-177% עבור תושבים מאזורי חשיפה נמוכה, בעיות אנדוקרינולוגיות בשיעור גבוה העומד על -133% ובעיות בעיניים בשיעור גבוה של -130% בהשוואה לקבוצת ההשוואה ילידי ישראל. עם זאת, בעיות בריאות הנפש והנשימה לא נמצאו באחוזים גבוהים יותר מקבוצות ההשוואה, עשרות שנים לאחר מכן.
ביוני 2020 פורסם מחקר נוסף שערכה פרופ' ג'ולי צוויקל ועמיתיה בכתב העת Journal of Clinical Medicine ונמצא שלנשים שנחשפו לאסון בצ'רנוביל היו פחות ילדים, הן נזקקו לטיפולי פוריות בשיעור גבוה יותר והסיכוי שתהיינה אנמיות לאחר הלידה, גדל.
"לאור הממצאים שלנו, אנשי הרפואה צריכים לכלול שאלות בנוגע לחשיפה לפיצוץ בצ'רנוביל בקרב עולים מברה"מ לשעבר ולהיות ערניים לגבי בדיקות רפואיות ותחלואה בהקשרים אלו", סכמה פרופ' צוויקל והוסיפה: "אלו נתונים משמעותיים שצריכים לעורר את המודעות הציבורית לטיפול הולם בנפגעי האסון".
למחקר שותפים: פרופ' אייל שיינר, רוסלן סרגיינקו, ד"ר דנה סלוסקי ופרופ' מיכאל קווסטל, כולם מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' קווסטל הוביל את המחקר המקורי שאסף נתונים על קבוצה זו החל משנת 1990 וד"ר סלוסקי עקב אחר קבוצה זו בשנת 2004. פרופ' צוויקל הוביל מחקרים על ההשפעות הפסיכו-סוציאליות של חשיפת צ'רנוביל בקרב קבוצה זו בשנים 1994-1996
