ראוי היה שהמחלקה לחקירות שוטרים תימנע מזימונו לעדות של העיתונאי קלמן ליבסקינד, בעקבות פרסום שלו בנושא מותו של אהוביה סנדק - קובע (28.4.21) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן.
ליבסקינד פרסם בתחילת ינואר את גרסתו של אחד הבלשים שהיו מעורבים במרדף, בסופו נהרג סנדק - אירוע שהוביל לשורה של הפגנות אלימות נגד המשטרה מצד אנשי ימין. ליבסקינד ציין בבירור מיהו הבלש עימו שוחח ומסר מפיו פרטים רבים, כולל כאלו שהבלש לא מסר בחקירתו במח"ש. מאחר שהבלש הוזהר שלא לשוחח עם איש על הפרשה, חשדה מח"ש שהראיון היווה שיבוש מהלכי משפט ולכן הוא נחקר בהמשך גם בחשד זה.
הבלש הכחיש בחקירתו את חשד השיבוש, ולכן החליטה מח"ש לזמן את ליבסקינד למסירת עדות, וזאת בהתייעצות עם המשנה לפרקליט המדינה, מומי למברגר. אולם, בהמשך הגיעה מח"ש למסקנה שאין תוחלת בחקירת החשד לשיבוש והיא ביטלה את זימונו של ליבסקינד. מנכ"ל ארגון הימין "בצלמו", שי גליק, התלונן בפני רוזן שמדובר בצעד חסר תקדים ובהתנהגות בעייתית מצידה של ראש המחלקה, קרן בר-מנחם.
בהחלטתו אומר רוזן: "אין לכחד, כי הזמנתו של עיתונאי להופיע בפני גוף חקירה, בהקשר לדברים שנמסרו לו במסגרת עבודתו העיתונאית, אינה עניין של מה בכך. מדובר בצעד משמעותי ובמידה לא מבוטלת דרמטי. עם זאת, מוחוור בעליל כי תעודת עיתונאי אינה מקנה חיסיון מפני חקירה. למותר לציין, כי חופש העיתונות הינו אבן ראשה במדינה מתוקנת ומנשמת אפה של הדמוקרטיה. על רשויות האכיפה לשקול בזהירות רבה מכלול השיקולים הצריכים קודם זימון עיתונאי לחקירה בנושא הנוגע לעבודתו העיתונאית.
לדבריו, ההחלטה התקבלה משיקולים מקצועיים בלבד ומצויה בליבת שיקול הדעת של מח"ש. "עם זאת, ניתן להסכים, כי ראוי היה להימנע מזימונו של ליבסקינד לחקירה ולמצות מבעוד מועד פעולות חקירה חלופיות, כמו אלה שננקטו סופו של יום, והביאו לביטול זימונו לעדות - ובכך למנוע מעין מהומה על לא מאומה".
