שלושה ניסויים שתוכננו וייבנו בטכניון ישוגרו לתחנת החלל הבינלאומית. את הניסויים שישוגרו כפוף לאישור נאסא ו-Axiom Space, יערוך איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל, הצפוי להמריא לתחנה בשנה הבאה, כחלק ממשימת 'רקיע' של עמותת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה.
סטיבה, העומד להיות הישראלי השני בחלל, צפוי לשהות בתחנת החלל כ-200 שעות. טיסתו מתוכננת לתחילת שנת 2022 במסגרת AX1, יוזמה של חברת Axiom Space שהיא המשימה הפרטית הראשונה לתחנת החלל הבינלאומית. הצוות הבינלאומי, בראשות האסטרונאוט האמריקני-ספרדי הוותיק וסגן נשיא Axiom Space מייקל לופז אלגריה. החלק הישראלי במשימה נקרא 'רקיע' והוא נערך בניהול עמותת קרן רמון, שסטיבה הוא ממייסדיה, וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. המטרה העיקרית: שימוש בתשתיות של תחנת החלל לביצוע ניסויים שתוכננו בישראל.
הניסויים שבחרה קרן רמון הם ניסויים רב תחומיים המגיעים מעולמות תוכן מגוונים וצפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות שישפיעו על חיי האנושות בכדור-הארץ ועל החיים מחוצה לו. אחרי תהליך ארוך וקפדני של סינון הכריזו היום קרן רמון ומשרד המדע והטכנולוגיה על הפרויקטים הנבחרים ובהם שלושה ניסויים מהטכניון:
קבוצת המחקר של פרופ' מורן ברקוביץ' מהפקולטה להנדסת מכונות מתכננת להדגים בפעם הראשונה יצירה של רכיבים אופטיים בחלל. את הניסוי, בשם FLUTE(Fluidic Telescope Experiment), תכננו ובנו ד"ר ולרי פרומקין, מור אלגריסי ועומר לוריה בהנחייתו של פרופ' ברקוביץ' ובשיתוף פעולה עם קבוצה במרכז המחקר של נאסא (NASA AMES) בהובלת ד"ר אדוארד בלבן (Balaban). בניסוי תיבחן היכולת לנצל את תנאי המיקרו-כבידה בחלל לייצור עדשות באיכות גבוהה באמצעות עיצוב של נוזלים לצורה רצויה ולאחר מכן הקשחתם - קונספט חדש שהקבוצה מתארת במאמר חדש (3 במאי 2021) בכתב העת Flow. הצלחת הניסוי בתחנת החלל תסלול את הדרך לייצור רכיבים אופטיים מתקדמים בחלל לרבות יצירת טלסקופי-חלל גדולים במיוחד, שכן השימוש בנוזלים יאפשר להתגבר על המגבלה הקיימת כיום - כשגודל הטלסקופ תלוי בגודל המשגר שבעזרתו מציבים את הטלסקופ בחלל.
פרופ' אהוד בכר ופרופ' שלומית טרם מהפקולטה לפיזיקה פיתחו מערכת חדשנית לגילוי קרני גמא. הצבתה של המערכת בתחנת החלל תסייע בזיהוי קרינה זו, הנובעת מהתפרצויות עתירות אנרגיה בגלקסיות רחוקות. ההנחה המקובלת היא שהתפרצויות קרני הגמא הקצרות מגיעות ממיזוג של שני כוכבי נויטרונים - אירוע המייצר גם גלי כבידה. עם זאת, עד היום רק אירוע אחד זוהה על-פי שני מקורות אלה, ולכן יש מקום לשפר את יכולות האיכון של גלאי קרינת הגמא. הגלאי שפיתחו חוקרי הטכניון מבוסס על מאות גבישים קטנים המסודרים בתבנית ייחודית וקולטים את קרינת הגמא. על סמך האות היחסי הנקלט בכל גביש אפשר לשחזר את מיקום ההתפרצות בשמיים בדיוק גבוה. לדברי החוקרים, "יכולת זיהוי הכיוון עד כדי מעלות ספורות הוא החידוש של המכשיר שלנו, שיאפשר לנו ולאסטרונומים בכל העולם לכוון את הטלסקופים שלהם לאירוע, לחקור את ההתפרצות ולקשור אותה לאירועים אחרים כגון גלי כבידה."
ד"ר יגאל קרונהאוז מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל פיתח מודול הנעה ללווינים זעירים המאפשר יכולת תמרון בחלל. מודול ההנעה מבוסס על טכנולוגית מנוע קשת-חשמלית עם מערכת הזנה בורגית (ISF-VAT) שפותחה במשך שש השנים האחרונות במכון אשר לחקר החלל בטכניון וממוסחרת על-ידי חברת ספייס פלזמטיקס. הניסוי הצפוי בתחנת החלל הוא הדגמה ראשונה בחלל של מנוע זה. הוא ייערך מחוץ לתחנה בתוך מתקן ה-MISSE של חברת Alpha Space ויכלול הפעלה של המנוע במשך 24 שעות. הנתונים שייאספו יכללו תמונות וידאו של שובל המנוע וכן מדידות הספק וטמפרטורה. בסיום הניסוי יוחזר מודול ההנעה לכדור-הארץ לצורך בדיקתו במעבדה.
בין הניסויים שיבצע סטיבה בחלל שני ניסויים נוספים הקשורים בטכניון: האחד - ייצור בשר מתורבת בחלל בטכנולוגיה של חברת אלף פארמס, שהוקמה על סמך מחקריה של פרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית; והאחר, ניסוי של חברת Oncohost שהוקמה על סמך מחקריו של פרופ' יובל שקד מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ומפתחת טיפולים מותאמים-אישית בסרטן.
