הארץ (גלריה, 4.1.10) מדווח לנו כי: הסרט "אווטאר" ממשיך לשבור קופות. כמעט שלושה שבועות לאחר שיצא סרט המדע הבדיוני של ג'יימס קמרון לאקרנים הכניס הסרט 1.02 מיליארד דולרים ברחבי העולם, כולל צפון אמריקה. זהו הסרט הרביעי המצליח בכל הזמנים אחרי "טיטאניק", גם הוא של קמרון (1.8 מיליארד דולר), "שר הטבעות: שיבת המלך (1.12 מיליארד דולרים) ו"שודדי הקאריביים: תיבה של איש מת" (1.07 מיליארד דולר).
ידיעות אחרונות (6.1.10, עמ' 20 דעות) הציג את הסרט על-רקע דמות ממנו בעמוד השער שלו בכותרת לבן על גבי שחור: "מה חושב סבר פלוצקר על הסרט אווטאר".
ולמה סבר פלוצקר אמור לשנות לי דבר מה? כי הוא הכתב הכלכלי של ידיעות (למרות שטען ברדיו כי בעבר היה גם כתב קולנוע) והוא מנתח את ההצלחה המסחרית של הסרט: מיליארד דולר, בייבי. זאת הייתה גם סיבה טובה למגישת תוכנית הבוקר ברדיו, קרן נויבך לצרף את מבקר הקולנוע יאיר רווה להתעמת עם פלוצקר על הנושא.
פלוצקר מתרעם על הביזבוז של מיליארד דולר (רווחי הסרט עד כה) שיכלו לעזור למדינות עניות באפריקה ולהציל חיי רבבות ילדים. הוא קורא לאווטאר "סרט-זבל", העלילה היא "קישקוש נטול מקוריות" וכן הלאה. המפיק הוא גאון שהצליח למכור לאמריקנים סיפור הזוי ומנגן על רגשות האשם שלהם על רצח עמים בכל הזמנים, למרות שלא תמיד האמריקנים הם הרוצחים (יש גם נאצים, סטליניסטים, איסלמיסטים). את המצאת התלת-מימד הוא מבטל לגמרי וכותב "האסתטיקה של הסרט איומה. פלסטיק קרטון ומשחקי מחשב". רווה דווקא התפעל מהסרט, כמו מבקרי קולנוע רבים.
כך כותב ארז דבורה (18.12.09, ynet): עולם חדש מופלא. אפשר ללעוג לו ולטעון שהוא צפוי ופשטני, אבל "אווטאר" הוא לא רק פריצת דרך טכנולוגית מרהיבה, אלא אירוע קולנועי מסעיר שמוכיח שהתואר "מלך העולם" כבר קטן על ג'יימס קמרון. זוהי "חוויה אסתטית עשירה וסרט הרפתקאות ופעולה מסעיר. זהו הסרט שמותח את קו הגבול בין הקולנוע של העשור הראשון והשני במאה ה-21".
אורון שמיר (עכבר העיר אונליין, 17.12.09), כותב: "אווטאר: השיא הקולנועי של השנה. סרטו החדש של ג'יימס קמרון הוא מיזוג בלתי אפשרי בין אקשן וירטואוזי ואפקטים עתידניים, לבין פנטזיה רומנטית בסגנון הוליוודי של פעם. מי שירשה לעצמו להתלהב יזכה בחוויה שלא ישכח לעולם". לדעתו: "סוף-סוף נולד הסרט שיצדיק את מהפכת התלת-ממד והדיגיטציה שעוברת הוליווד".
ואומנם יצורים מופלאים, דרקונים מעופפים, מקבלים את אפקט הדאייה מגבהים לעמקים רק בעזרת טכנולוגית התלת-מימד.
קמרון מושפע מסרטים שמבקרים את יחסה של ארצות הברית לילידים, לאינדיאנים - "איש קטן גדול" של ארתור פן, ובעיקר "רוקד עם זאבים" של קווין קוסטנר. הוא מוקיע את הקולוניאליזם האמריקני הפולש לטריטוריות של עמים אחרים ומוכן להביא עליהם הרס וחורבן למען בצע כסף.
בנוסף, ניכרת גם השפעה של סרטי המדע הבדיוני, כמו - "2001 אודיסאה בחלל", "מלחמת הכובבים" ו"המטריקס". 12 שנים חלפו מאז ה'טיטניק' של קמרון (הצלחה קופתית אדירה) ועד 'אווטאר', סרט בו הצליח להגשים את שאיפותיו הויזואליות עקב התפתחות הטכנולוגיה.
ונקודה אישית "משלנו". ג'יימס קמרון היה המפיק והקריין מציג הסרט "יציאת מצרים" של הבמאי הישראלי/קנדי שמחה יעקובוביץ’, שהתארח אצלי (מרס 2009) בערב ראיונות על סרטיו. יעקובוביץ’, שזכה בשלשה פרסי אמי על עיתונות חוקרת, כבר הכין אותנו אז לסרט של קמרון: "זה יהיה השלב הבא בעולם הקולנוע".
ועדיין אפשר ליהנות מסרט צנוע מימדים, סרט מתח טוב עם דרמה אנושית, משחק וליהוק נכון, כי מי יכול להתחרות בתקציבים של מגלומן כמו ג'יימס קמרון...
